שייך לנושא ארוחת בוקר, חלב ומוצריו, כדאי להשקיע, ללא בישול, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, ממרחים ורטבים, עשיר חלבון, עשיר סידן, צמחוני בתאריך 27 בדצמבר, 2008 13 תגובות »

מבית הוריי בקרית גת אני שולחת חיבוק חם לכל תושבי הדרום (חבריי ומשפחתי הקרובה ביניהם). הסיבה היחידה שאני מפרסמת פוסט זה היום היא הדחף שלי להסית ולהסיח את דעתי (ואולי גם את דעתכם) מכל חוסר הידיעה והתוהו ובוהו הזה. איני יודעת מתי אוכל לפרסם את הפוסט הבא, אז זו תרומתי לשבוע שקט יותר.
להמשך קריאה »

אני גאה להציג את האלפחורז: אלפחורס נימוחים, נהדרים ועם טעם גן עדן. אה, והם מקמח אורז!
בפסח שעבר אפיתי אלפחורס והחלפתי קמח בתערובת של שקדים טחונים וקמח מצה. התוצאה הייתה חביבה בקנה מידה של "כשר לפסח", אך לא השביעה את רצוני. לפני כחצי שנה ערכו היכרות ביני לבין קמח האורז (ואני מאוהבת מעל הראש) וידעתי, פשוט ידעתי שהוא יביא את העוגיות הללו לגבהים הראויים להן.
אז מה זה קמח אורז? קמח אורז הוא אורז טחון דק. אפשר לקנות בכל חנות תבלינים אורז (גם מלא!) ולבקש שיטחנו במקום. אם רגישים לגלוטן, רצוי לקנות את הקמח ארוז, ללא סכנה לזיהום משני (לא צריך לחשוש מה טחנו קודם).
ניתן ליצור קמח מכל דגן בעצם (חיטה, שיפון, קוואקר, תירס..), והקמח הספציפי הזה ניחן בתכונה נהדרת של אווריריות וקלילות שהוא מעניק למאפים. בניגוד לקמח חיטה שנוטה להיות לעיתים "כבד" מדי, מאפים מקמח אורז (והכנתי איתו ביסקוטי שעוד אספר עליו ועוגיות מעולות) בעלי מרקם פחות דחוס ומתפורר בפה.
בפעם הראשונה שהשתמשתי בו, עלתה מהבצק ארומה קלה של פריכיות אורז שהחזירה אותי לקולות הכרסום באולמות ההרצאות בתקופת הלימודים. אבל למאפה המוגמר אין אפילו רמז לאורז. מבטיחה! למעשה, אף אחד לא ינחש מהו הרכיב הסודי בהן..
המתכון הנ"ל לא נועד לאלו הנמנעים מגלוטן בלבד, ולא רק לימי פסח. מעצם ההשקעה והעלות הקלורית אני שומרת אותו לאירועים מיוחדים, והוא ישמח את נפשם של אלו שלא מתחברים לעניין הסופגניות (כמוני!).
המתכון מבוסס על המתכון הזה שמבוסס על המתכון הזה.
להמשך קריאה »

לפעמים גם אני חולמת על "חיים קלים". בסופו של שבוע מטורף ולחוץ, כזה שיוצאים בו מוקדם בבוקר ושבים מאוחר בלילה כל שמתחשק לי לעשות במטבח הוא לחמם משהו מספר דקות שניות ולאכול.
המתכון המוצג בגאווה היום, הוא פרי מטבחה של פרנסין בנעמי, חברה טובה, ובשלנית מהבטן שכל מתכון היוצא מפיה (והיא זוכרת את כולם בעל פה!) מתחיל במשפט "זה ממש פשוט.."
ואכן, המרמומה (רוטב עגבניות ופלפלים טוניסאי) של פרנסין פשוטה מאין כמוה: רק לקצוץ בזריזות פלפלים, עגבניות ושום, ולתת לאש הכיריים לעשות את עבודתה.
הבונוס הוא, מלבד קלות ההכנה והטעם המשובח הוא שניתן להקפיא את הרוטב בקופסאות פלסטיק קטנות לעת הצורך. המרמומה מפשירה יחסית מהר בטמפרטורת החדר, וניתן להוסיף אותה כך, חצי קפואה לסיר עם בצל מטוגן, כדי ליצור בן רגע רוטב לפסטה (ניסיתי בסוף יום ארוך מאד ויצא מצויין).
כמו כן, המרמומה מהווה בסיס עשיר לשקשוקה וטעימה במיוחד ליד קוסקוס של שישי בצהריים.
להכין כשיש זמן, ולהנות כשאין כח. ותודה לפרנסין על המתכון והרעיון!

להמשך קריאה »

ברגע שראיתי את הפוסט הזה בבלוג המסקרן והמומלץ של השף אמיר אריה, ידעתי שאכין את המתכון ויהי מה. כל מתכון חדש לעוף, ועוד כזה שלא כולל כמות גדולה של שמן, משמח אותי, מה גם שהרוטב נראה כהה, סמיך וטעים, כך שלא היה מקום להתלבטות.
במקור, רוטב טריאקי, מתבסס לרוב על סוכר/דבש, מירין (יין אורז) ורוטב סויה.
רוטב ה"טריאקי המזוייף" המצורף כאן מבוסס על המתכון של אמיר, אך את רוטב הסויה העשיר בנתרן (כ 5 גרם ל 100 גרם רוטב, תלוי בחברה) החלפתי ברכז רימונים וחומץ בלסמי, שניהם סמיכים וחמצמצים, ומאד ארומטיים, ומכילים כמויות כמעט אפסיות של נתרן.
תוך חיסכון בכמויות עצומות של מלח, התוצאה נהדרת לא נופלת בטעמה מהמקור. זוהי מנה פשוטה מאד להכנה, המוכנה תוך שעה מרגע התחלתה ומהווה פינוק לעיניים ולחיך.
מומלץ מאד!
להמשך קריאה »