בישולוג – בישול עם הגיון

לפני מספר חודשים השתתפתי בתחרות מתכונים שערך מגזין מנטה. הפרס הראשון היה מטבח חדש ולצערי לא זכיתי. אני לא לקחתי זאת אישית, אך המתכון שנשלח נעלב עד עמקי נשמתו. כדי להשיב לו מעט מבטחונו שאבד וכיוון שעבורי זה היה ועודנו מתכון מנצח – היום אשתף אתכם בסלט הביצים האהוב עליי ביותר עד כה. מקווה שתעניקו לו בית חם..

לפני המתכון וידוי קטן: אני אוהבת מיונז. בהיתקלות עם מיונז קשה לי מאד לעמוד בפיתוי ואם יכולתי לאכול בוקר צהריים וערב אך ורק מיונז, הייתי קרוב לודאי עושה זאת. תחליפי המיונז הקנויים אינם מהווים תחליף מבחינתי (בפעם הבאה שאתם בסופר הציצו לכמות התוספים שמכיל המוצר) ואם ניתן להחליף במתכון מסויים את המיונז ברוטב על בסיס שמן וחומץ, או במקרה הזה בגבינות עשירות בסידן ולהישאר נאמנים לטעם- אני הראשונה שאעשה זאת.

במתכון הזה החלפתי את כל כמות המיונז בצירוף של גבינה בולגרית וריקוטה (בעלת מרקם כשל שמנת וערכי סידן גבוהים), והוספתי מספר ירקות ארומטיים שמעניקים לסלט פיקנטיות ומעט חיים: הסלרי מעניק פריכות, והצנונית מעניקה צבע עז ומעט חריפות.

הסלט מתאים לארוחת בוקר מאוחרת או לכריך מושקע בסוף היום ומומלץ מאד.

להמשך קריאה »

אם הייתם אומרים לי לפני שנה שיבוא יום ובו אוכל בבת אחת שלוש פקעות שומר ואתענג על כל רגע, הייתי צוחקת לכם בפרצוף. ובכן, צוחקת מי שצוחקת אחרונה, כי זה בדיוק מה שעשיתי השבוע. כשאני חושבת על כך, לא עבר יום בשבוע האחרון מבלי שאוכל שומר. להמשך קריאה »

חזרתי הביתה ונכנסתי למטבח לו כל כך התגעגעתי והתחלתי לאפות.

טוב לא ממש. זה לקח לי לפחות ארבעה ימים. בתחילה חוסר מצב הרוח לא אפשר לי אפילו לחתוך סלט. הניכור והצינה מאזור המטבח (שנטר לי על הנטישה הארוכה) הפשיר אט אט, ולבסוף החלטתי לנתק את עצמי מהחדשות והמציאות ולעסוק בתרפיה שהיא השיגרה שלי. עד מהרה שבה אליי התחושה המוכרת (מדומה ככל שתהיה), שכאשר אני בביתי אני בטוחה.

יש משהו מאד מרגיע באפייה. ההרגשה הזו שאני יוצרת משהו, שאני בשליטה, שאני דואגת להאכיל את הסובבים אותי, וכמובן התענגות על התוצאות..

המתכון הנוכחי מבוסס על טורט עוגת גבינה של אילנית, אחת ממנהלות פורום חלבי בתפוז (אתם מוזמנים!). ערכתי בו מעט שינויים, ואפיתי בתבניות אישיות, כדי ליצור מעין מאפינס-עוגת גבינה אישית, המהווה אוכל מנחם לכל הדעות.

להמשך קריאה »

כשהתותחים רועמים המוזות שלי שותקות במיוחד. קפצתי רק כדי לשאול מה שלומכם, ולחלוק טיפ קטן שלי כיצד למלא את הבטן בארוחה חמה, מזינה ומנחמת בימים טרופים אלו.

מאד קל להפריח המלצה כמו "רצוי להרבות באכילת  דגנים מלאים וקטניות..", אך הלכה למעשה לא תמיד זה פשוט כל כך. רובינו (גם אני ) נעים בין שני קצוות: אוכלים דיאטה ענייה בדגנים מלאים וקטניות בדרך כלל, ואחת ל- (שבוע, שבועיים, חודש.. הקיפו את התשובה המתאימה לכם) מבשלים מרק/תבשיל עמוס בקטניות, או לחלופין מחליטים שעוברים לאורז מלא, מכינים (ואוכלים) סיר ענקי ממנו.

מעבר חד כזה אינו מועיל לגוף שלנו ולרוב משיג את התוצאה ההפוכה: הגוף מתקשה לעכל, תרתי משמע, את השינוי, והתגובה שלו מביאה אותנו לחזור במהירות לתפריט המוכר וחסר תופעות הלוואי שאנו אוהבים.

קטניות, כמו גם דגנים מלאים, עשירות בסיבים, לכן כדאי להכניסן לתפריט בהדרגה. אחת האפשרויות היא לבשל שני סירים, האחד של דגן מלא (לדוגמא אורז מלא, כוסמת, קינואה, חיטה, או גריסים) ואחד של קטניות (לדוגמא שעועית על שלל גווניה, מש, חומוס, עדשים, או אפונה), לחלק למנות מדודות והגיוניות ולהקפיא.

בפעם הבאה שמכינים מרק, תבשיל או תוספת, ניתן להשליך פנימה את תכולת אחת השקיות או שתיהן ובכך להגיע לנוסחא המנצחת: להעשיר מבלי להעמיס.

תודה רבה על התגובות לפוסט הקודם וסוף שבוע שקט לכולם.

להמשך קריאה »