בישולוג – בישול עם הגיון

הכריך הכי טעים הוא זה שתכינו במו ידיכם בבית. קרוב לודאי שיהיה זה גם הכריך הבריא ביותר. לקראת פתיחת שנת הלימודים, רבות דובר על חשיבות הכריכים לתלמידים. אך ההתארגנות עם ‘צידה’ נאותה ומספקת מהבית לא פוסקת גם כשמסיימים את התיכון, ולמעשה היא אחד הכללים החשובים ביותר בהרגלי האכילה שלנו. ריכזתי מספר טיפים לארוחת עשר, והם מכוונים להורים, לילדים ובעצם לכולנו.

עדכון (3/09/9)- הוספתי שני קישורים שימושיים:

מערכת כריכים לדוגמא

מערכת כריכים ריקה (למילוי עם הילדים)

שנת לימודים מוצלחת!

יערה

הילד הוא הלקוח- והלקוח תמיד צודק. אם לפתע הילד ‘מזמין’ כריך טונה- רצוי לבוא לקראתו גם אם קיבלתם סירוב מוחץ להצעתכם להכין כריך טונה בעבר. כיוון שאוכל אהוב הוא דבר שמשתנה ויכול להיות מושפע גם מביס מהכריך של החבר, רצוי לגלות גמישות גם במחיר שהכריך יחזור בפעם הראשונה ‘כי לא תיבלתם נכון’. אם הבת מבקשת לא לשים פרוסת עגבניה בכריך ‘כי זה מרטיב את הכל’, כדאי לכבד את רצונה ולהוסיף עגבניות שרי בצד, במקום. תתפלאו כיצד שינויים קטנים כאלו ייצרו הבדל עצום.

כדי למנוע ויכוחים בבוקר (מסוג: “מה פתאום טונה? אתה לא אוהב טונה..?!”) – כדאי לשבת ולתכנן עם הילדים רשימת כריכים לכל השבוע, מותאמת לרצונם ומוכוונת למה שהכי בריא/ הכי פחות מזיק. לכריך מתוכנן, שלוקח בחשבון את העדפותיהם יש יותר רייטינג מאשר להחלטה שרירותית בבוקר.

לא רק האיכות- גם הכמות. כמה כריכים אתם מכינים לילדיכם (ולעצמכם) עד הצהריים? אם תשובתכם היא: אחד, דעו שכריך אחד לרוב אינו מספיק. כמובן שהכמות היא תלויית גיל והתפתחות – אבל העובדה היבשה היא שרובינו מתכננים את ארוחותינו עד השעה 10:00 ולאחר מכן (מניחים שלא נהיה רעבים יותר..?) משליכים את תיאבונינו לידי הגורל. ארוחת עשר צריכה להיקרא ארוחת 'עד הצהריים', או אפילו ארוחת 'עד שאגיע הבייתה'. התיאבון ישנו, והוא לא יעלם רק מפני שלא התארגנו כמו שצריך.

כך עדיף להכין הרבה מדי ולהחזיר, מאשר לקבל הבייתה ילד (או מבוגר) רעב ועצבני בסוף יום ארוך שדורש את ארוחתו עכשיו, מתקשה להמתין שתי דקות עד לחימום מנה במיקרוגל, ומנצל אותן לאכול כריך מהיר ומעדני חלב מתוקים, או לחלופין קונה ואוכל שטויות עוד בדרך.

חשבו במובנים של אוכל על מנת לשבוע, ולא נשנושים על מנת ‘להעביר’ את הרעב. לימודים, גם אם לא שורפים קלוריות, דורשים ריכוז ועירנות, לכן רצוי ואפשרי להוסיף עוד כריך, וכן מספר פירות וירקות- מה שנקרא: ‘מזון למוח’.

ביתי עדיף על קנוי. גם אם מדובר במלבן של פיצה ביתית או ברביעיית סמבוסק מטוגנים מעשה ידיכם להתפאר (ומי שלא קיבל משלוח של סמבוסקים חמימים כאלו בעיצומו של יום ארוך בכיתה י”א לא יודע מה הוא הפסיד), עדיין מדובר באופציה עדיפה על לחמניה עם נקניקיה בקיוסק. נכון, היום הקפיטריות בבתי הספר מצויות בתהליך הבראה, אך דרכן עוד ארוכה. לכן, גם אם מתחשק לגוון ולשבור את שגרת הכריכים- הכיוון הביתי הא הכיוון הנכון.

היו מציאותיים. לרובינו אין זמן או אמצעים בלתי מוגבלים להשקיע באפיית הלחמניות בעצמינו, טחינת השקדים לממרח שקדים או גידול חסה בגינה (לפחות לא כל יום). לכן, אם מצאתם מוצר טוב, שעונה על הקריטריונים (מינימום עיבוד ומקסימום ערכים תזונתיים) ויש היענות מצד הקהל– לכו על זה. מספר דוגמאות מהמקרר שלי: חמאת בוטנים טבעית, טחינה גולמית, גבינות, פירות יבשים אורגנים ואגוזים. ועכשיו אם תסלחו לי, אני צריכה ללכת להכין לי סנדוויץ’ למחר.

כל הזכויות שמורות לבישולוג

לא נמצאו מתכונים דומים

טרקבק | רסס תגובות