בישולוג – בישול עם הגיון

בחודשים האחרונים מיקי ואני משחקים מטקות (וזה המקום להודות לבעלי שהתעקש ללמד אותי). זה מעולה לשחרור מתחים בסוף יום קשה, מצויין לשיפור קואורדינציה ושיווי משקל, ואחד הדברים הכי אהובים עליי לאחרונה.

רוב החיים שלנו סובבים סביב אוכל: אנחנו מאד נהנים לאכול במסעדות, לאכול בבית ולאכול באופן כללי. יחד עם זאת, נחמד שבניגוד לבילויים זוגיים אופייניים שמכניסים קלוריות עודפות לגוף, כמו ליסוע לחנות המפעל של בן אנד ג’ריס לכדור של גלידת ניו יורק סופר פאדג’ צ’אנק (לא שמעתם את זה ממני) – משחק מטקות הוא בילוי שחוסך ואפילו מבזבז קלוריה אחת או שתיים.

למה אני נהנית לשחק מטקות?

כי אני משתפרת! מי היה מאמין שלא מזמן החזקתי מטקה בפעם ראשונה, והיום אני מרביצה בכדור המסכן כאילו אין מחר.

כי זה מאד משעשע, ביחוד בהתחלה, שכל המשחק מסתכם בכדור אחד לכיוון שלי, ובריצה שלי לאסוף אותו, וכדור אחד לצד שלו וחוזר חלילה.

כי כשעוברים אנשים ואנחנו מצליחים להעביר ביננו חמש חבטות רצופות אני מתנפחת מגאווה (מבפנים. מבחוץ אני אדישה לגמרי).

כי נפתח ביננו עוד ערוץ. מאז ומתמיד נהנינו ללכת ולטייל ביחד, אבל כעת שזה ממש משחק ואנחנו אחת ‘נגד’ השני, (אבל בעד), ומעודדים אחד את השני (אני לנצח אשלח את הכדורים ימינה מדי, ומיקי יחבוט בהם הרבה מעל ומעבר לראש שלי..), ועוקבים אחרי ההשתפרות אחת של השני (טוב, ההשתפרות שלי) זאת הרגשה טובה, אולי הכי טובות שיש.

כי כך אני יכולה להנות ממראות ששממלאים אותי אושר כמו לדוגמא זה

וזה

וביחוד זה

וכעת לאחר שכבשתי את חופי מישור החוף אני מתכננת לחזור ולשחק כדור עף, ובכך לתקן את חוויית התיכון. הישארו איתי בשבוע הבא, בו נבדוק האם הצלחתי – לפחות פעם אחת – להעביר את הכדור מעל הרשת..

לא נמצאו מתכונים דומים

טרקבק | רסס תגובות