בדרך למוחרקה

לפני שלושה שבועות קניתי סכין חדשה. לא חרב שף ענקית אלא קטנטנה, במקום זו שתמיד נמצאת על השיש, תמיד שימושית- רק שהלהב שלה קהה מעט. העניין עם סכין חדשה הוא שכשוכחים שהיא חדה, מתבלבלים ומפעילים עליה יותר כוח כבישנה- התוצאה לא מאחרת לבוא. שאננה שכמותי, חשבתי שאם לא נחתכתי אף פעם (טפו טפו) מהגליוטינה שלי, אני חסינה. זה היה מעבר לבושה- אני (!) להיחתך מסכין- זה כזה מביך! ועוד מכזו קטנה..

כרוב שחור - kale

היום נכנסתי לראשונה לאתר של היצרן של הקטנה והתמימה למראה הזו, וכעת אני מבינה למה מוכרים אותה בריקושט, מדוע הייתי צריכה לנהוג במשנה זהירות, ומה הסיבה שהם מציעים למכירה פריטים מסויימים.

ודאי הייתם מעדיפים לשמוע שהייתי רגועה, גיבורה והמקרה כלל לא הוציא אותי משלוותי. ובכן, תודה על הבעת האמון אך יהיה נכון יותר לומר שהתערערתי לחלוטין ויצאתי מאיזון לגמרי, או במילים אחרות- קניתי 11 חבילות פלסטרים בשלל גדלים וחבשתי את עצמי כל שעה עגולה.

בדרך כלל במצב טראומטי כזה או אחר- המטבח הוא ההצלה והתרפיה שלי. לא משנה מה המצוקה- כמה שעות במטבח תשכחנה ממני כל צרה. אבל במקרה הנוכחי ככל שלא יכולתי לבשל עלה התסכול על גדותיו, ומתוסכלת ככל שהייתי – לא יכולתי לבשל. בשפת העם- התחרפנתי.

ירקות, ספארי ומיקי ביקנעם

אז צילמתי ירקות (לצלם בשבילי זה הכי קרוב ללבשל), אכלתי הרבה פסטה טונה, וקראתי המון מתכונים מעניינים בבלוגים של אחרים.

מיקי רב התושיה הבין שכדאי להרחיק אותי, על תשע האצבעות שנותרו לי, מאזור הסכנה ועשה את המעשה הנבון- הכניס אותי לאוטו והסיע אותי ברחבי הארץ. היינו ביפו, בספארי, ברחבי הצפון ובתל אביב. לא אכחיש שנהניתי מכל רגע, אך בו בעת המתנתי בסבלנות (וכידוע, לא ניחנתי בקמצוץ סבלנות) ליום בו אוכל לבשל איזה דבר- כל דבר- לכל הרוחות!

ואז קיבלתי מייל ממיכל שהשבוע בסל יגיע כרוב שחור. זהו זה- החלטתי, זמן הפציעות שלי נגמר.

כרוב שחור מקרוב

כמה עובדות על כרוב שחור (kale): זהו ירק ממשפחת הכרובים, צבעו כשל הברוקולי ובין היתר הוא אפילו בריא- אך ייחודו הוא שניתן להכין ממנו צ’יפס. אפוי. בקלות.

פשוט רוחצים היטב ומייבשים, חותכים לרצועות ומורחים בטיפונת שמן זית, ואופים ב 150 מעלות ל 20 דקות. אפשר להמליח- אני שכחתי והצי’פס יצא מצויין- טעים ופריך כמו חטיף צ’יפס משקית, מינוס כל הרעל.

צ'יפס ירוק לפני האפייה

נחמד לחזור למטבח, מבטיחה לכם ולעצמי שאהיה זהירה יותר להבא ואשוב לעדכן יותר בתכיפות. וכעת, לאחר שהייתם כל כך סבלניים והקשבתם לסיפור האימה שלי יש לי בקשה- אם יש למישהו מושג היכן ניתן להשיג עוד מהירק המופלא הזה, אנא ספרו לי, כי נפלתי בקסמו..

צ'יפס ירוק אפוי מכרוב שחור

המשך חג שמח ובשורות טובות,

יערה

19 תגובות לפוסט “מה איתי וצי’פס ירוק אפוי”

  1. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 3:40 # חנה

    תודה על הרעיון הנחמד! יש המון המון קייל בארה"ב, אז למדנו להכין ממנו המון דברים. למשל: לאדות ואז לתבל ברוטב אסייתי (סויה, ג'ינג'ר, שום וכו'), או לאדות קלות ולהכניס ללזניה, או להכין ממנו מרקים (נגיד עם עגבניות ושעועית לבנה). ותמיד להכניס לירקות מוקפצים זה כיף.
    בפעם הבאה- ננסה צ'יפס. תודה!

  2. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 4:34 # gingi

    בסופר ליד הבית יש לנו kale מכל מיני סוגים. קראתי שהוא ממש בריא וניסיתי כמה פעמים להוסיף אותו לסלט או להכין שייקים אבל לא יצא מדהים. היה מר-חריף ולא ממש טעים.
    הרעיון שלך לצ'יפס אפוי נראה מעולה – אני אנסה אותו בהקדם.

  3. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 5:51 # שונט

    הירק מקסים..מעניין אם ניתן להשיג אותו כאן…

    זהירות ושמרי על עצמך!!

    מאחלת לכם המשך חג נהדר…

    שהאביב ישכון תמיד בליבכם והשפע בביתכם!!

    והמתיקות[מימונה] בחייכם..תרבכו ותסעדו❤

    נשיקות
    שונט

  4. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 10:07 # עינת

    מאוד מסקרן… אף פעם לא טעמתי ועשית לי חשק.
    אני שמחה לשמוע שחזרה לך המוזה :-)
    חג שמח!

  5. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 10:54 # הדס

    חשבתי ש- Kale זה עלי מנגולד.. בכלל לא הייתי מודעת לכרוב שחור

  6. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 13:52 # נטלי

    נראה ונשמע מעניין ומיוחד. אהבתי את הצילומים:-) תשמרי על עצמך!

    נטלי

  7. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 14:57 # טליה

    מעניין,הירק נראה יפה מאוד.מקווה שאמצא אותו.
    כבר דאגתי לך,יופי שחזרת…

  8. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 15:13 # יעל

    אני כבר הרבה זמן מחפשת KALE ולא מצאתי! נראה ממש טעים..

  9. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 19:09 # shila

    ליערה חג פסח כשר ושמח!
    תתחדשי על הסכין שקנית (הגליוטינה) אני גם רוצה לקנות אולי תייעצי לי איזה ? אומרים שסכין טובה זו סכין שחותכת עגבניה טוב! אודה לך אם תוכלי לכתוב לי! תודה וחג פסח כשר ושמח shila

  10. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 19:55 # מירי שרי

    ליערה היקרה,
    איזה כייף שחזרת אני קוראת את הספורים שלך בשקיקה. כבר אמרתי לך שיש לך כישרון אדיר לכתיבה,את מאוד מעניינת. אז קחי זאת לתשומת ליבך.(טיפ מאמא).
    לגבי kale נשמע מעניין וטעים להכין ציפס.
    להת' אמא מירי

  11. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 22:59 # שרית-ב

    יערה יקירתי ,

    האצבע תתרפא ותהיה בסדר …

    נבון האיש שאיתך , ידע מה לעשות בזמן הנכון …

    לא מכירה את הירק הזה ותודה שערכת בינינו הכרה .

    שמחה יותר מכל לקרוא את שכתבת ובעיקר את ההומור שבצבץ בין המילים ….

    חג שמח יערונת , מלא באור , אחווה וטונות של אהבה !

    שמרי על עצמך ,

    אוהבת ומתגעגעת , { ובטוחה שכמוני עוד רבים …. אפילו קיבלת הרבה ברכות ליום הולדתך . }

    שרית-ב


  12. בתאריך 02 אפר' 2010 בשעה 23:01 # שרית-ב

    אופס שכחתי לציין , שהצילומים מליון $ .

    שרית-ב

  13. בתאריך 03 אפר' 2010 בשעה 22:59 # אוהל

    אני מאוד אוהבת את הסכין הקטנה של ויקטורינוקס שמוכרים בריקושט! מאז שיש לנו כזו במטבח, הסכינים האחרות נזנחנו כמעט לגמרי (עם סכין שף במילא מעולם לא הסתדרתי – רק האיש משתמש בה בד"כ, אלא אם אני צריכה לחתוך דלעת או אבטיח ולאלה הסכינים הקטנות לא יצלחו).

    התוודעתי ל-KALE כשגרנו בארה"ב שם היללו רבות את תכונותיו הבריאותיות. ניסינו כמה פעמים מאכלים עם קייל – בבית ומחוצה לו – והמסקנה הסופית היא שלירק הזה יש פשוט מרקם של פלסטיק…

    האם זה קולורבי סגול בתמונה? לא נתקלתי בכזה עדיין. האם הוא סגול גם מבפנים? חלק מיושבי הבית הזה מאוד אוהבים קולורבי (שאצלנו משמש לעתים גם כתחליף תפו"א בצ'יפס אפוי) וישמחו לפגוש גם סגול.

    החלמה מהירה לאצבע הפצועה! (אני תמיד נפצעת מהלהבים של המג'ימיקס לכן רק האיש רוחץ אותם).

  14. בתאריך 05 אפר' 2010 בשעה 11:34 # יערה

    shila - חג שמח, אני ממליצה מאד על הסכין הקטנה של ויקטורינוקס (זו שנחתכתי ממנה), היא נמכרת בריקושט ובחנויות בישול בסכום של 30 שקלים פחות או יותר. ממליצה להיזהר איתה כי היא יכולה 'לפרוס' את האצבע בדיוק כפי שהיא פורסת עגבניה- בלי להניד עפעף.
    שרית – חג שמח גם לך יקירתי, יום ההולדת שלי עוד חודשיים..(?) -התגעגעתי ושלחתי לך מייל ;-)
    אוהל – כן זה קולורבי סגול, אך מבפנים הוא זהה בצבעו לקולרבי רגיל, לדעתי מעט חריף יותר. טיפ מאבא שלי לניקוי להבי המג'ימיקס -אחרי שמסיימים את השימוש לזלף פנימה מעט נוזל כלים ו 1 כוס מים, לסגור ולהפעיל לכ 20 שניות. כל שאריות מזון עיקשות- בין אם זה ממרח חומוס או בצק פריך- יוסרו בקלות ובבטיחות. מצליח בכל פעם!

    חג שמח,
    יערה

  15. בתאריך 06 אפר' 2010 בשעה 9:37 # שני

    יערה,

    חיפשתי קצת ברשת- משק תשובה במושב עולש מגדלים כרוב שחור, אפשר לשאול אותם איפה ניתן להשיג.

    http://www.taprojects.com/about-us.php

    בהצלחה,

    שני.

  16. בתאריך 06 אפר' 2010 בשעה 10:14 # CooknBake

    מכירה את הסכין המעולה הזו. אני משתמשת בה בקמצנות רק מהפחד להחתך. ואני רואה שיש לזה הצדקה :-P

    יקירתי, תגעגעתי לראות רשומות שלך ואני שמחה שחזרת. התמונות שלך מקסימות!
    את הירק הזה לצערי אני לא מכירה.

    שיהיה המשך שבוע נפלא ♥
    מירב

  17. בתאריך 12 אפר' 2010 בשעה 13:35 # אפילו עז

    מצחיק, גם אני בדיוק רכשתי סכין שף של ויקטורינוקס וגם אני סובלת מאותה בעייה של הפעלת כוח מיותר. אח, היא חותכת על כך בקלות, שהיה תענוג מאי פעם להכין את מרק הירקות לליל הסדר.

    ועכשיו בהחלט צריך לאתר כרוב שחור. נראה טעים להפליא.

  18. בתאריך 13 מאי 2010 בשעה 20:08 # לי

    על פי המלצתך רכשתי את הקייל, אבל אלו עלים גדולים של כרוב ולא נראה כמו בתמונות. האם גילגלת את העלים או שאולי מדובר בירק אחר?

  19. בתאריך 16 מאי 2010 בשעה 12:54 # יערה

    היי לי,
    יכול להיות שמדובר באמת בירק אחר.. אם תשלחי לי תמונה זה יהיה מצויין ואם אין לך אפשרות פשוט תכיני איתו סלט כרוב או כרוב ממולא..
    חג שמח,
    יערה

טרקבק | רסס תגובות

לכתוב תגובה

Print להדפסה לחץ כאן





שלח לי מייל עם פירסום מתכון חדש