הנוף מהחדר

אלונדה (Elounda) זוהי עיירת דייגים בצפון כרתים. הגענו אליה במקרה לפני 7 שנים ואנחנו מאוהבים בה מעל הראש.

לכל אחד ואחת מאיתנו יש את יעד החופשה המועדף, מקום שמרגיע את הנפש ועליו חולמים בהקיץ בשאר ימות השנה. אצלינו זו תמיד הייתה ותהיה אלונדה. יצאנו לחופשות רבות אך אפשר לומר שאף אחת לא נחרטה לנו בזיכרון ובלב כמו החופשה ההיא. לא יודעת אם זה היה האקלים, הנוף המדהים או הפעם הראשונה שלנו בחו”ל יחד – אבל נשבענו לשוב אליה בהזדמנות הראשונה והנה, הבשילו התנאים וזה סוף סוף קרה.

לא אלאה אתכם בנסיבות לכך, אך המושג ‘לחזור לאלונדה’ היה מבחינתנו כמעט מיתולוגי. אבל אלונדה שלנו, חזרנו אלייך- והנה חמישה דברים אליהם אתגעגע, עד הפעם הבאה:

1. כובע קש

זוכרים את הכובע רחב השוליים שקרץ לכם וכמעט התפתיתם לקנות אבל אפילו כשמדדתם אותו בחנות אמרתם לעצמכם ‘לאן בדיוק אני אלך עם זה’?

אני מזמינה אתכם לחופשה שבה תוכלו (בנים ובנות גם יחד) לחבוש אותו כל הזמן ולא להרגיש מטופשים, אלא מגניבים. אנחנו הלכנו עם הכובעים שלנו לים, לבריכה וגם לחדר האוכל.

ואם לא קניתם כזה בארץ, אין לי ספק שתידבקו בטרנד האופנתי של התיירים והמקומיים סביבכם. השווקים עמוסים דוכנים עם שלל כובעים צבעוניים –ולכם נותר רק לבחור.

כובעי קש

2. לקרוא ולנוח

מי שחופשה בשבילו היא מרוץ סביב השעון בו יש התחלה, אמצע וסוף והספק המינימום הוא עשר מדינות בשלושה ימים- מומלץ שידלג לסעיף הבא.

לאחר ניסיון בחופשת ‘הרכב השכור’ בפרובאנס, וחופשת ‘סע ברכבך ככל יכולתך’ (בה הקפנו את ישראל ב 48 שעות)- הגענו למסקנה שלפעמים צריך להחנות את הרכב בצד (או בנתב”ג) וממש לעצור.

ברגע שהעוגנים היחידים בסדר היום הם דרדסים בדיבוב ליוונית ב 8:30 (לא תאמינו איך הקולות של הדמויות זהים- מגרגמל ועד לדרדסבא) וארוחת בוקר עד 10:00 – כל היום פנוי לקריאה ומנוחה, משחק פינג פונג אחד או שניים ו’סיבוב’ על מזרן הים.

 ים בריכה וספר

3. שופינג

כשם שאין חגיגה בלי עוגה, אין טיול לחו”ל (רגוע ככל שיהיה) בלי שיטוט קצר לקניות. אלונדה ואגיוס ניקולאוס  (Agios Nikolaos –הרחוקה ממנה 10 דקות נסיעה) מציעות מבחר מכובד של חנויות מזכרות לתיירים, הכוללות שמן זית מקומי, תערובות תבלינים, ממתקים ועבודות יד רקומות.

אל תשכחו לקנות משהו גם לאחרים..

חנות יפהפיה באלונדה

הערימה שלי

סימניה למזכרת

4. נוף מהמרפסת

דמיינו לכם גלוייה שהאור והצבעים בה משתנים בכל אחת משעות היום:

מזג האוויר, האור בזריחה, העננים, סירה שעוברת, הרוח.. הכל משפיע על האופק היפהפה והאינסופי הזה, שלפעמים כמעט ואי אפשר היה לשאת את המרחבים שבו. אבל אני לא מתולננת.

8:43, בהיר

9:12, מעונן

5. סלט יווני וצזיקי

כל יום בחופשה המבורכת הזו, בסביבות השעה 15:00 אכלנו ארוחת צהריים (יותר נכון, חטיף צהריים) שמורכב מסלט יווני וצזיקי- בגודל מנה שכנראה הגיוני ליוונים, אבל ודאי לא מותאם לגודל העין (והקיבה) הישראלית. יחד עם זאת, משהו בטעם הפשוט אך העז של הירקות והגבינות, בליווי הטמפרטורה הגבוהה  והשהיה הכמעט מתמדת בבגד ים הביאה אותנו להסתפק בנשנוש הזה, עד לארוחת הערב. אקדיש לשני המתכונים האלמותיים רשומה נפרדת בקרוב.

מיני סלט יווני, גירסת המלון

צזיקי ופיתה

ואחרי שפרקתי את המזוודה, בגד הים חזר לארון והמטבח חזר לפעילות שוטפת- מבטיחה לשוב עם מתכוני קיץ קרירים שאספתי לאחרונה. מאחלת לכל הנופשים באשר הם –חופשה נעימה!

יערה

15 תגובות לפוסט “5 דברים להתגעגע אליהם באלונדה”

  1. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 6:01 # Yael

    כתבה נפלאה. נהניתי מכל מילה. תודה רבה. מחכה להמשך.

  2. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 6:18 # אסתר

    ליערה שלום לך!
    נרשמתתי לבלוג לפני כמה ימים- וזה מה ש"העליתי בחכתי" הבוקר…
    סגנון כתיבתך מצאה חן בעיני, וגם אם לא אסע- את ידעת כל כך יפה להעביר את רשמייך מהמקום היפה הזה…
    ..
    תודה לך ותמשיכו להנות כך מעולמינו!

    אגב, אחרי תיאור שכזה חוששתני שבמקום הזה לא יהיה מ"מ פנוי והוא יהיה "מוצף" בישראלים…
    יום טוב לך!
    אסתר

  3. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 6:22 # אריאלה פיקסלר אלון

    אחחח, אחחח, אחחח ….
    וזה אומר בעצם את הכל .

  4. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 7:05 # טליה

    הוקסמתי. הייתי שם לפי כשלושים שנה…לא מאמינה שהזמן עבר כה מהר…יש לשוב לשם.בהחלט. איזה יופי של צילומים, עוררת בי געגוע רדום…
    שמחה על הפוסט המקסים הזה,יותר מדי זמן חלף בלי שקבלתי עדכון מהבלוג שלך האהוב עלי. יופי שחזרת.

  5. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 8:30 # CooknBake

    יערונת
    החזרת אותי יותר מ-8 שנים אחורה לחופשה מדהימה שעשינו האיש שלי ואני בכרתים. אלונדה היה אחד המקומות שביקרנו בו והתאהבנו בו!
    אני נזכרת באלמנות לובשות השחורים עומדות בפתח החנויות שלהן ומציעות את מפות התחרה המקסימות שלהן למכירה, את הרחובות השלווים, את המים והירוק….
    אחחחח איזה כייף!!

    שמחה בשבילכם על חופשה נעימה ורגועה שעברתם ומאחלת לכם רק עוד ועוד חופשות כאלה.

    נשיקות (שמחה לראות רשומה שלך שוב :-) )

  6. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 9:21 # גלי ב

    תודה רבה!
    כתבת נפלא, עשית חשק לארוז מזוודה, הזכרת את הטיול ביוון שחלפו כל כך הרבה שנים מאז…

  7. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 13:04 # שרון

    איזה יופי של פוסט ותמונות! נוסף לרשימת היעדים שלי.

  8. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 13:54 # איריס

    מקסים. עשית לי חשק…

  9. בתאריך 19 יולי 2010 בשעה 16:57 # חיה

    הי
    איזה יופי שחזרת ,מידי פעם הצצתי לראות אם יש משהו חדש.
    רשמתי לי את אלונדה ,מתאורך היא משתקפת כמקום שהייתי רוצה קצת ללכת לאיבוד בו…
    תודה

  10. בתאריך 20 יולי 2010 בשעה 18:17 # מירי שרי

    יערה מקסימה שלי,
    איזה כיף שחזרת
    כל פעם מחדש אני מתענגת
    מהכתיבה שלך.
    את כותבת כל כך מרשים
    שבא חשק לצאת לנופש.
    את מספרת על רשמייך בפשטות
    ובתום שאני בולעת כל מילה בשקיקה.
    אוהבת אותך ומחכההההההההההההההה
    לצאת אתך לנופש.
    אמא מירי

  11. בתאריך 24 יולי 2010 בשעה 11:40 # דודי כליפא

    אלונדה ביץ' הוא אחד המלונות הכי יפים שאי פעם הייתי בהם. מקום קסום. גרמת לי געגוע.

  12. בתאריך 25 יולי 2010 בשעה 21:28 # מרינה גולדשטיין

    מקסים! נהנתי מכל מילה, פעם ראשונה פה, כמה נעים

  13. בתאריך 28 יולי 2010 בשעה 10:08 # נילי - אפייה ארגונית

    הי יערה,

    ברוכים הבאים. תמונות ותאורים נפלאים ועושים חשק.. בכרתים עדיין לא הספקתי לבקר, ובהחלט הוספתי לרשימה (ושלחתי את הפוסט לבעל שיתלהב גם :-) ) אבל התמונות והרשמים שלך הזכירו לי טיול נפלא, ירח דבש שעשינו לפני החתונה, חודש ביבשת יוון… וגם את הסלט היוני אני זוכרת לטובה… שכאילו לא היה בו כלום, אבל היה כל כך הרבה…

  14. בתאריך 28 יולי 2010 בשעה 16:21 # חנהמיכל

    תמונות מקסימות.
    תאור נפלא.
    נהניתי עד מאד.
    לקרוא = להיות שם דרכך.
    תודה

  15. בתאריך 30 אוג' 2010 בשעה 7:44 # גדי

    כתבה מצויינת, תמונות נהדרות – פשוט עושה חשק לקפוץ לאלונדה. עשית להם שירות מצויין… :)

טרקבק | רסס תגובות

לכתוב תגובה

Print להדפסה לחץ כאן





שלח לי מייל עם פירסום מתכון חדש