לשמוח בחלקי

רציתי לצלם ולכתוב את המתכון ללחמניות שאפיתי שלשום

ורציתי להעלות פוסט על חוויות והמלצות מההריון

ורציתי לחפוף את השיער (מס' הימים שהוא לא פגש שמפו שמורים במערכת)

וכבר 8 שעות שהכביסה מחכה במכונה שמישהו יתלה אותה (אחותי הצחיקה אותי פעם שביקשה שהכביסה תפתח נטיות אובדניות ותתלה את עצמה)

וכבר שבוע שאני מדמיינת מתי אני אראה את הסוף של Crash (יותר נכון את כולו כי נרדמתי לפני שהוא התחיל)

וכל הלילה חלמתי על צנים עם חמאה ודבש כי אתמול בערב במרפאה מטופלת בת 91 (!) סיפרה לי שזאת ארוחת הבוקר שלה.

אבל

מיום רביעי בלילה אור עם דלקת אזניים, חום ושפעת על כל תופעותיה

מרוב שיעול ובכי היא הייתה צרודה כל השבת

לא רוצה לצבוע בצבעי אצבעות

לשחק בבצק

או לאכול

כל שעה היא לוקחת תרופה אחרת

והיא ממש מסכנה באופן כללי כך שכל מה שאני רוצה כרגע זה שהיא תרגיש טוב.

ואת הרצונות שלי אני שמה בצד.

אולי חוץ מהצנים עם החמאה והדבש.

זאת הפעם הראשונה שאור ממש ממש חולה. אולי אלו נוגדנים שהיא קיבלה בהנקה, אולי העובדה שהיא לא בגן עדיין, או פשוט העובדה שרק עכשיו התחיל החורף וכולם, פשוט כולם סביבינו חולים, כולל אבא שלה.

ההתמודדות עם תינוק/פעוט חולה היא קשה, ואני אסירת תודה שאני לא למודת ניסיון בתחום הזה.

מסביבי המון הורים שהילדים שלהם חולים כל שני וחמישי ואני שואלת:

איך אתם עושים את זה?

איך עושים את זה שוב ושוב?

מה קורה אם ממש חולים?

ומה קורה כששני הילדים חולים?

תוהה ובינתיים שמחה בחלקי

ומאחלת לכל החולים באשר הם רפואה שלמה.

14 תגובות לפוסט “לשמוח בחלקי”

  1. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 5:44 # ויקי

    את חמודה,
    זה עם ילד אחד חולה, נראה לי שעם יותר מזה פשוט שוכחים מה רצינו.

  2. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 6:07 # טלי

    יערה היקרה,
    איחולי רפואה שלמה לכם…
    אני כולי מפחדת שהיום שלרעותי (בת חודשיים) יהיה חום..
    אני יודעת מהאחייניות שלי שזה סיוט להיות בחוסר אונים הזה – כואב להן, הן סובלות ואי אפשר לעשות כלום חוץ מלעקוב אחר רשימת התרופות…
    פשוט תחבקי אותה, תלטפי…וב"ה היא תבריא במהרה ותשוב לצייר בצבעי אצבעות.
    ובאשר אליך – תזמיני סבתא / דודה / כל מי שיכול לשמור עליה לכמה שעות, ותעשי אמבטיה, תשכבי במיטה, תראי קצת טלויזיה, תקראי איזה ספר ותנוחי..אמא עם כוחות מחודשים יכולה להעניק יותר לילדה ולתינוקי שבדרך..

  3. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 7:48 # בתיה

    אוהבת את ההומור,
    בריאות לאור
    סבלנות ויום נפלא

  4. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 8:17 # אלף

    בשבוע שעבר אני והקטנה שלי היינו חולות בשפעת. עדיין הייתי צריכה לקום ב-6:30 בבוקר ולשלוח את הגדולים יותר לבי"ס כולל קליעת צמות, הכנת כריכים וכו' ולקבל אותם בצהרים עם ארוחת צהרים ולעשות כביסה כדי שיהיה מה ללבוש (בגלל החום הגבוה, הקטנה גם הרטיבה במיטה כמעט כל לילה) – אמהות חולות לא באמת יכולות להיכנס למיטה ולהישאר שם עד שיעבור.
    לפחות את הבקרים בילינו ביחד אני והקטנה החולה מחובקות על הספה מתחת לשמיכה וזה היה מאוד מאוד כייף.

    החלמה מהירה לאור!

  5. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 8:28 # ליה

    מחזקת אותך. אני אמא של שניים כבר ועם שניהם ישבתי בבית עד גיל 2.5 (ז"א 5 שנים ברצף עבדתי מהבית)
    ושמחתי על כל רגע.
    אז אני מחזקת אותך ויודעת שכל ה"מאמץ" משתלם ומשתפר. והחוויה מתגמלת. והלא מבין, לא יבין

  6. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 9:09 # לשמ'ס

    רפואה שלימה ….וכאמא לשישה עושים את זה ….

  7. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 9:15 # סיגל

    א. זה עובר!!
    ב. הכי גרוע זה לא כשהילדים חולים אלא כשאמא חולה.
    ג. גם הקטנה שלי התחילה להיות חולה אוחרי גיל שנה וקצת. ואחרי עוד שנה של תרופות קונבנציונליות וסבתאיות עבורה, גיליתי את ההומאופתיה כרפואה עממית, כלומר עברתי סדנאת מחלות חורף ועזרה ראשונה אצל הומאופתית וקניתי ערכה של רמדי'ס הביתה – מסתבר שזה עושה פלאים. אני כמובן גם מתייעצת איתה במקרה הצורך, עד שארכוש ניסיון.
    ד. אני לא יודעת אם את עדיין מניקה, אבל שימי לב שהמרכיבים החיסוניים בחלב אם עולים אחרי גיל שנה – יותר תאי דם לבנים ויותר נוגדנים (ובטח עוד המון דברים טובים שאני לא יודעת עליהם). זה גם פיתרון לכשהם לא רוצים לאכול – ציצי תמיד רוצים. עזר לנו כשהיא חטפה וירוס של הקאות ושלשולים, לפחות לא היתה מיובשת ואיזון המלחים היה תקין.
    ושוב- זה עובר.

  8. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 9:32 # ענבל

    היי יערה
    אני מזדהה לחלוטין
    גם אני השבוע עם תינוקת קטנטנה חולה והלב נשבר
    מהנסיון שלנו – דיקור סיני וטיפול בשמנים עוזר מאד, הרבה יותר מכל התרופות למינהן
    אם את רוצה המלצה למדקר מעולה בתל אביב, תרשמי חזרה ואשמח לתת לך.
    המון בריאות במהרה וימים טובים,
    ענבל

  9. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 9:38 # אפרת

    הכי מזדהה… כתבת את כל מחשבותי…
    תרגישו טוב :)

  10. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 16:20 # שרה

    יערה יקרה,
    המון בריאות לאור ולכולכם. סדרי העדיפות שלך נכונים!
    תמשיכי כך.

  11. בתאריך 17 ינו' 2012 בשעה 16:32 # קטי

    יערה ,אחלה הומור !! אצלי מרוב קור הכביסה מסרבת לצאת החוצה :-)

    בקשר לאור -המון סבלנות :-) ואם יש בסביבה אמא נחמדה אז אפשר לקחת אתנחתא של שעה מהכל .

    אוזניים -רעיונות ועצות .

    -להפסיק את אכילת החלבי גורם לליחה
    לא לאכול במבמה – אותו דבר
    נרות שמייבשים את הנוזלים באוזניים ,מומלץ לעשות על ידי מישהו מקצועי למרות שיש ערכות שמציעים לעשות זאת לבד

    -כמה טיפות של שמן לבנדר עוזרות .אם אור מרשה לך ,אפשר עיסוי קל באזור ,זה מקל מניסיון
    -טיפות טבעיות של E.N גם עוזר ,אפילו לגדולים

    בהצלחה
    קטי

  12. בתאריך 18 ינו' 2012 בשעה 9:41 # מאיה

    נעים להכיר (דרך אפרת). בלוג נהדר. תהיו בריאים, ונרשמתי לקבל עדכוני מתכונים ופוסטים.

  13. בתאריך 20 ינו' 2012 בשעה 4:20 # iran

    Hello
    Your website is about cooking
    It's good to pay
    I hope that in future all the more beautiful you can see on the website
    I was just a suggestion
    Translated into other languages ​​if possible if you put in your website
    Because it helps
    This website is great
    If you translate it in Persian language
    Good luck
    A girl from Iran

  14. בתאריך 20 ינו' 2012 בשעה 13:50 # אורי

    חבל חבל על הבלוג הזה שהפך ממשהו מדהים לבלוג שעוסק בתינוקות.

    לא שיש לי משהו נגד תינוקות, נהפוך הוא, לי עצמי יש 4 ילדים ונכדה בדרך.

    אני חושב שאת כל התכתובות על התינוקות אפשר ואף מומלץ לכתוב בדף או קיר פייסבוק. שם זה הרבה יותר מתאים ובנוי לסוג כזה של תכתובות ותגובות. אפשר גם להעלות תמונות בקלות. בקיצור יותר.

    יוחזר הבלוג ״בישול עם היגיון״

טרקבק | רסס תגובות

לכתוב תגובה

Print להדפסה לחץ כאן





שלח לי מייל עם פירסום מתכון חדש