שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, ארוחות מהירות, ביצים, דל פחמימות, חלב ומוצריו, ירקות, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, עשיר סיבים, צמחוני בתאריך 31 בדצמבר, 2011 6 תגובות »
לפני המתכון –הודעת הבהרה לגבי הכיוון שהבלוג לוקח לאחרונה: מצד אחד- אני כל כך שמחה על התגובות שלכם לרשומה הקודמת (אפשר למצוא אותה בלשונית 'אנחנו משפחה'-סמוך ל'אודות'), מחמם את הלב שאני לא לבד 
מצד שני חבל לי שאנשים רוצים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה- אבל אני מבינה: מישהו מצפה למתכון ובמקום מקבל המלצה לטיטולים. אף על פי שלעולם אני לא אמליץ על טיטולים אבל הבנתם את הכוונה. למרות שהבטחתי לא להטריד אתכם ברשומות הלא רלוונטיות – מצטערת זה בסוף יקרה. שגב אחי המוכשר שמהווה את הצד הטכני של הבלוג מתחתן וקצת עסוק כרגע (סליחה שגב), וכל נושא העיצוב/הרשמה לעדכונים וכו' לא עומדים להשתנות בקרוב.
כך יוצא שתקבלו עדכון לכל הרשומות, כולל טיטולים. מי שרוצה לקרוא, להגיב ולהשתתף–מוזמן בשמחה- ומי שלא- לא.
ככל שאני חושבת על זה – זה הכיוון שלי כרגע, זוהי הבמה שלי ואלו המילים אותן אני רוצה להקליד. כפי הנראה זה לא הולך להשתנות אלא רק להעמיק. אז כל קוראיי הנאמנים ושהחסידה לא ביקרה אותם עדיין – היה לי נהדר איתכם עד עכשיו, ואבין לחלוטין אם תרצו לנדוד לבלוגים ללא קטקטים בבית- קבלו טעימת פרידה טעימה טעימה:
להמשך קריאה »
יכולתי להרחיב ולספר לכם על בלוז החגים הנרחב שתקף אותי, על התהליך המורכב של יציאה מהבית ושיבה לעבודה, (ואחרי עשרה חודשים של אור זה לא פשוט בכלל) ועל הסדנה שלא התקיימה (ותתקיים אחרי החגים, גם אם זה הדבר האחרון שאעשה השנה). יכולתי- אבל זה נשמע כמו רשימת תירוצים. כחלופה הולמת אני מציעה את הסליחה שלי וארוחת צהריים סתווית מנחמת במתנה –כדורי בשר ברוטב עגבניות.
להמשך קריאה »
עונת הבזיליקום בשיאה –ואין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לפתוח את המקרר אחרי שהכנסתי אליו צנצנת עם צרור טרי ולקבל את משב הריח המטריף. לדעתי צריך להיות בושם בריח הזה. אם תרחרחו את כפות הידיים שלכם אחרי שהפרדתם עלים מעשרה גבעולים אני בטוחה שתסכימו איתי.
בזיליקום הוא עשב תיבול ארומטי, יפהפה ומלכותי- וכיאה מאד מפונק- אם ממתינים יותר מיממה הוא מתחיל להיות לא נחמד ולהשחיר. אז מה נעשה איתו? נצמיד לו שום ושמן זית ונייצר פסטו קליל שמתאים להקפאה (מינוס הצנוברים והפרמזן). וכך נוכל להנות ממנו לנצח. כמעט.
להמשך קריאה »
*הזוכה- בסוף הרשומה*
אם הייתי כותבת עכשיו ספר בישול הייתי בוחרת לפנות לקהל היעד של אימהות לתינוקות וקוראת לו 'בישול בשקט'. כרגע, כל מה שמכוון את חיי הוא שאור תישן וששנתה לא תופרע. רבים הם הדברים שאני לא מעזה לעשות כשאור ישנה ואפילו כעת, בעודי יושבת בממ"ד הסמוך לחדרה, מקלידה בחושך (אין לכם מושג עד לאן הפלורסנט מאיר פה) ושומעת את המוצץ נופל אני חרדה. אני מכרכמת את פניי כמו קרמיט כאשר מיקי טורק את דלת המיקרו-גל או שולף משהו משקית מרשרשת ('אור תקום! בשקט.. בשקט!') ומחניקה אפצ'ים, פלאפונים, ואורחים ללא רחמים.
נכון, אין דבר כזה בישול שקט לחלוטין- אבל במסגרת כל הדברים החדשים שלומדים כשהופכים להורים למדתי לצמצם רעשים. אחד הטריקים הוא לא לבשל. אוכל נא הוא שקט הרבה יותר, ובמקרים רבים בעל ערך תזונתי גבוה יותר.
אז מה מיוחד פה? את הרוטב מכינים בזריזות (על קרש החיתוך – פחות כלים לשטוף), כשהפסטה על האש – והוא מוכן הרבה לפניה. הפסטה החמה 'מבשלת' מעט את הרוטב ומעצימה טעמים. חומרי הגלם טריים ובריאים (הידעתם ששום כדאי לאכול טרי?) ושני בני הזוג בסוף הארוחה הולכים לנשוף על הפנלים ולהבריח נמלים.
להמשך קריאה »
