בישולוג – בישול עם הגיון

"כבשה שחורה- האם יש לך צמר נעים?

יש ויש -  צמר לי מלוא השקית!

מהההההההההה"

השיר הזה מתנגן לי בראש בכל שעות העירות וכשאני ישנה אני מדקלמת את "שני עיגולים".

אבל אני לא מתלוננת.

ואחרי ששיתפתי אתכם בפסקול שלי, נעבור לקטשופ.

אף פעם לא הייתי מאלו שלא יכולים בלעדיו, אבל אם נתקלתי בו מדי פעם- לא סירבתי.

אחותי לורין לעומת זאת היא מהמכורים חזק בייחוד ליד שניצל ואורז.

כיוון שאני כל הזמן מחפשת איך להקשות לעצמי את החיים להכין דברים בעצמי כבר כמה שנים אני חושבת על מתכון ביתי לקטשופ- כזה ששאדע מה יש בפנים, ואולי יהיה עם פחות מלח או סוכר.

העניין הוא..

האם נתקלתם פעם במתכון שף לקטשופ ביתי?

אלו רק חלק מהרכיבים שתמצאו:

עגבניות טריות – חלוטות ומקולפות (כמובן), זרעי כוסברה, קינמון, רוטב סויה(??), פלפל חריף, שום, ציפורן, בצל, שמן זית… ועוד ועוד ועוד..

במתכונים האלה הקטשופ מתבשל לו שעות עד להסמכה והצטמצמות, ותמיד אבל תמיד מזהירים מראש בתחילת המתכון שהטעם שלו יוצא שונה מקטשופ רגיל.

יופי. תודה באמת.

אם לחזור לאחותי, (שמהיום תיקרא כאן דודה לורין) באחד מהימים ההריוניים שלי (שהיו לפני מליון שנה בערך) היא קפצה אליי לצהריים והכנתי שניצל בתנור ואורז. 5 דקות לפני שהיא באה נזכרתי שאין לי בבית קטשופ. אלתרתי משהו. היא דפקה בדלת וטעמה. התוצאה הייתה הצלחה. שמרתי את המתכון בבטן כבר כמה חודשים, ועכשיו, כשאור אוטוטו מספיק גדולה לטעום קטשופ בעצמה אני חולקת איתכם את האלתור השווה הזה.

להמשך קריאה »

כשצילמתי את התמונות לרשומה הזו, חשבתי שיהיה כדאי לצלם תמונה אחת של הצזיקי מרוח על לחם. לא חשתי כל רעב בעת הצילום. לאחר שלקחתי את הביס הראשון צולמה התמונה האחרונה. הייתי חייבת לאכול את הפרוסה עד תומה באותו הרגע ממש ומיד להכין לעצמי עוד שלוש. כזו היא ההשפעה של צזיקי עליי.

כשהבלוג היה עוד בחיתוליו העליתי מתכון לצזיקי. באותה התקופה לא ידעתי כלום על כתיבת בלוג או צילום מזון והיום, שלוש שנים אחרי – אני מרגישה שאני יודעת אפילו פחות. מה שכן ידוע לי בבירור הוא שהייתי בכרתים פעמיים. טעם הצזיקי השאיר את חותמו עליי בצורה שלא עשה זאת שום מאכל אחר. מתוך רצוני לתת לו יותר כבוד מהרשומה ההיא אני מגישה לכם אותו שוב- כמזכרת מהקיץ העקשן שאולי סוף סוף יפנה את מקומו לסתיו..

להמשך קריאה »

הכל התחיל כשמיקי הכין לי אוכל לעבודה, ובשקית היה בין היתר כריך עם חמאת בוטנים. כשסוף סוף אכלתי אותו בנסיעה חזרה 5 שעות מאוחר יותר- הייתה לו ארומה משכרת ומתוקה של בננה רק בגלל שישבה לצידו בשקט בננה, באותה השקית (קרה לכם פעם?). אם היה מדובר על כריך עם גבינה בולגרית או אבוקדו אני מאמינה שהאפקט היה פחות חיובי- אבל עם חמאת הבוטנים- זה היה תענוג.

זה קרה ממש מזמן, אבל לאחרונה התחלתי לחשוב לעצמי, היות ומתברר שחמאת בוטנים ובננה זה שילוב כל כך טעים, למה לא להכניס את הבננה לתוך הסנדוויץ'?

הכנתי טעמתי, והגעתי לגן עדן.

זו הסיבה שהיום לא אספר לכם עלמאכלים שגרתיים שבישלתי היום כמו מרק אפונה ואטריות, אלא אתן הצצה לכריך הלא שגרתי אך המושלם הזה.

השאלה היא: האם אתם חושבים שתעמדו בזה?

להמשך קריאה »

היו לי בבית רימונים אז ישבתי ופרטתי אותם. לצערי אין ברשותי שיטת קסם לעשות זאת, וכשאני מנסה רעיונות של אחרים אני מתעצבנת כי זה אף פעם לא עובד. חוץ מזה יש משהו מאד מרפא בעיסוק בלשבת חצי שעה ולפרוט 4 רימונים ('חכי שיהיו לך ילדים- לא תהיה לך חצי דקה' –אופס, נפלטה לי עצה מעשית להורות, אחת מתוך ה-30 שאני מקבלת על בסיס יומי). ולא, אני לא אוהבת לקנות את הגרגירים מוכנים, כי כשאני חושבת על מי שקילף אותם עבורי ונגע בהם עם הידיים עוברת בי צמרמורת. עוד סיבה לעשות לעצמי חיים קשים.

יש ברשותי כרגע 1/3 קערה של גרגירים, ועד שאגיע למסקנה מה לעשות איתם (יש לכם רעיונות?) אני נהנית לנשנש אותם ככה:

להמשך קריאה »