שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, בשר, דגנים, ירקות, כדאי להשקיע, מרקים, עשיר ברזל, עשיר חלבון, עשיר סיבים בתאריך 4 בינואר, 2010 23 תגובות »
מרק מהביל עם טעמי בצל וכרישה מובהקים, בו שוחים להם כדורוני בשר עגלגלים. לא מדובר בקציצות לכן אין צורך לטגן (מה שאומר מבחינתי פחות שמן ופחות כאב ראש), ונוכחות הסולת מקנה הרגשה של מרק קובה.
בית, חמימות וחורף – הכל בצלחת אחת. כמו שאני אוהבת.
שייך לנושא בשר, דגנים, כדאי להשקיע, ללא תוספת סוכר, מופחת שומן, ממרחים ורטבים, סלטים, עשיר ברזל, עשיר חלבון בתאריך 19 ביוני, 2009 15 תגובות »
היום נדבר קצת על עשבי תיבול. כמה אתם משתמשים בהם במטבח? מהם עשבי התיבול האהובים עליכם? האם אתם מגדלים אותם באדנית או שמא אתם כמוני (אוי לבושה) ולא מצליחים להשאיר קקטוס בחיים..? ספרו ספרו, כי אני מאד נהנית לשמוע.
ערכתי לפני כמה ימים סדנה בנושא תזונה ובישול דל מלח וחברתי פרנסין שמחה לתרום לצורך כך שלושה צרורות עצומים ויפהפיים של אורגנו, בזיליקום ועלי דפנה מהגינה שלה.
אין ספק שבמקרה הזה עשבי התיבול בגינה של השכן ירוקים יותר מאלו שבסופר.
שייך לנושא בשר, דל פחמימות, כדאי להשקיע, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, מופחת שומן, עשיר ברזל, עשיר חלבון בתאריך 7 במאי, 2009 7 תגובות »
אתם כאן! בכל זאת צלחתם את פוסט השוקולד האחרון והחזקתם מעמד.. טוב שבאתם, כי זכיתם במתנה: מתכון קלי קלות להכנת רוסטביף.
כשאני אומרת רוסטביף אני מדברת על אותו נתח הבקר שמגולגל בתבלינים, נצלה בתנור בשלמותו ונפרס לפרוסות דקיקות ומלאות טעם, שברגע שנכנס לכריך מקפיץ באופן אוטומטי את הטעם (וגם את המחיר).
אותו הרוסטביף אליו אנו ממתינים ללא בושה במלון ובאירועים עם צלחת בידינו, כדי לזכות בפרוסה דקיקה מידיו של שף חמור סבר עם סכין משונן (וכולם חוזרים לעוד מנה).
אותו הרוסטביף – רק יותר טעים. (אה, ושכחתי לציין שהוא 5% שומן!)
שייך לנושא אפוי זה שפוי, ארוחה בסיר אחד, בשר, דגנים, דגנים מלאים, כדאי להשקיע, מופחת שומן, מנות ראשונות, עשיר ברזל בתאריך 25 בפברואר, 2009 17 תגובות »
אחד הבילויים המועדפים עליי ועל בן זוגי הוא לעצור ביפו ולאכול בחומוסייה האהובה עלינו. אין כמו צלחת חומוס מהבילה להשקיט רעב ולהיטיב עם הנשמה. החומוס טעים, ואין שני לו, אבל בינינו- הוא רק תירוץ.
הסיבה האמיתית לעצירה נעוצה (תרתי משמע) בקציצות הקובה המאלפות שמוגשות שם. בדרך כלל אנחנו מזמינים שתי קציצות, והן מגיעות מיד – שחומות וריחניות, ולאחר חמש דקות שניות של התענגות מכל ביס אנחנו מבינים שהנה הן אזלו וממהרים להזמין עוד זוג. או אז הבחור הממונה על ההגשה יורה לעבר המטבח בקולי קולות "קובה, קובה!" וכעבור שניה שתי קציצות קובה נכספות מגיעות לשולחן.
בשבוע האחרון כשביקרנו שם מיהרתי והזמנתי ארבע מראש 
שחזור המתכון עלה על המצופה ומוגש לכל אלו המחפשים פרוייקט משפחתי טעים לסוף השבוע.
