אף פעם לא הייתי מאלו שמתכננים מראש, להיפך –אני משתייכת לאלו שבונים על הרגע האחרון. לכן, אם חלפה במוחכם המחשבה שהמתכון יועד עבור ראש השנה – הניחו לה לחלוף. ראש השנה מבחינתי הוא רחוק רחוק…
המתכון הזה הגיע אליי לגמרי בטעות. יונינה, מצטרפת חדשה לבלוג, כתבה לי על חיפוש מתכונים מתאימים שאינם מכילים רכיבים שבנה אלרגי אליהם. החלפנו בינינו מספר מיילים ובין היתר סיפרה לי שהיא מכינה עוגיות בטטה. כיוון שהשילוב נראה לי מעניין ומקורי – ביקשתי את המתכון, אך בו זמנית חששתי שהתוצאה תהיה יותר בטעם של שניצל טבעול מתקתק מאשר בטעם של עוגיה.
כמה שטעיתי..
להמשך קריאה »
היום הוא יום חג. לא רק בגלל שבועות המתקרב- אלא כיוון שסוף סוף סיימתי לערוך את הרשומה על הלחם הכי טעים שאכלתי עד כה – והמתכון כולו שלכם.
את המתכון הזה רציתי לחלוק איתכם לפני יובלות – עוד כשהתקיים מפגש החברים שהחמצתי, וכל יום שעבר בו לא עשיתי זאת חשתי החמצה שהמתכון יושב לו לבד בחושך- ואף אחד לא מכין אותו חוץ ממני.
אומר לפני כן בגילוי לב שאם מישהו היה מספר על על מתכון הלחם ‘הכי טעים’ שלו ומגלה שהרכיב הסודי בו הוא סובין שיבולת שועל, אותה נסורת שאמורה להיות בריאה בשבילנו- הייתי בוודאי אומרת: “כן.. זה נשמע נחמד.. יש לך אולי מתכונים אחרים, פחות מוזרים?”
יחד אם זאת, אני מפצירה בכם להניח את המוזרות בצד ולא להירתע כי בסך הכל מדובר במתכון לחם פשוט, אפילו ללא לישה (!) שבסך הכל משתמש ברכיב שאפשר לקנות היום בכל סופר.
אז למה להכין דווקא את הלחם הזה כשיש מאות מתכוני לחם אחרים פחות משונים?
יופי ששאלתם, שתי סיבות עיקריות- הטעם והמרקם. הטעם עשיר עם רמז לתיבול בצלי ומליחות מדוייקת, והמרקם שמתקבל הוא הכלאה בין לחוח לפוקאצ’ה- מעולה להטבעה ברטבים עשירים, צזיקי ושאר גבינות- וכלל לא רע בפני עצמו.
צילמתי (כמעט) את כל שלבי הכנה כדי להמחיש, לשכנע ולהדגים ובעיקר להראות לכם שאפשרי להגיע מזה:
לזה:
להמשך קריאה »
בשבת האחרונה הבנתי שלושה דברים:
א. אני חייבת לקנות סיר גדול.
ב. בטטה לעולם לא תוכל להחליף תפוד.
ג. אם רוצים להניח צנצנות בתוך סיר- רצוי לפני כן להסיר מהן את המדבקות.
להמשך קריאה »
שבתי ובידי משהו מתוק, מפנק וחורפי. אך לפני הכל אני מרגישה שעליי לשתף אתכם בסיפור :
הכנתי את הגרנולה בשעות הבוקר המאוחרות. הוצאתי את התבנית מהתנור ופניתי לסלון להביא את המצלמה. סובבתי את ראשי ופתאום נכנסו להן מהחלון (הפתוח תמיד במטבחי) צמד דבורים. האמת, קשה לי להאשים אותן – התפשט בבית ריח משגע של תפוז לימון ודבש, שכמעט והצמחתי כנפיים ויצאתי לחפש את הפרדס הקרוב בעצמי.
לא הספקתי לקרוא: “א.. נכנסה דבורה.. נכנסו שתי דבורים!” והנה נחיל קטן ממתין ליד חלוני. כשספרתי ארבע דבורים בתוך גבולות הגיזרה איבדתי את העשתונות לחלוטין, וחוץ מלעמוד ולתעד את מיקומן המדוייק בכל רגע נתון (“הן במטבח! נכנסה עוד אחת! היא מאחורייך!!”) ולחלק הוראות למיקי (“סגור את החלון!”) לא ממש הועלתי.
ובכן, בעוד אני שמחה לבשר שלדבורים שלום, והן יצאו כלעומת שבאו (מיקי כיסה את התבנית בזמן), לא היה מזל לגרנולה, שלמרות שניצלה מהדבורים, לא זכתה להינצל מבני הבית. טעמנו ממנה (ויש לה טעם תפוזי משגע), וטעמנו ממנה (השילוב עם השוקולד הופך את הכל לממתק שחיתותי מענג) ולמעשה לא נותר פירור.
להמשך קריאה »
