בישולוג – בישול עם הגיון

ארוחת צהריים פשוטה ומזינה שאכלתי היום (יותר נכון, אתמול).

להמשך קריאה »

כל יום וארוחת הצהריים שלו.

יש ארוחות מושקעות יותר ולצערי בעיקר מושקעות פחות. בלוח הזמנים הצפוף ביותר של כולנו, ארוחת צהריים מסודרת ומזינה היא לפעמים מותרות, ויש ימים בהם אנו מוצאים את עצמינו (גם אני) מסתפקים בפשרה פחות משביעה או אוכלים ארוחת צהריים כל כך מאוחרת שהיא הופכת לארוחת ערב..

לכן אני מתחילה מסורת חדשה בבישולוג: פרסום ארוחת הצהריים שלי בכל זמן בו אוכל לעשות זאת, על מנת להמחיש את האופצייות עדיפות. מניע נוסף הוא להזכיר לעצמי לתכנן את ארוחותי מראש, לכל הרוחות!

אשתדל להציג ארוחות מהירות ללא ויתור על איזון הרכיבים ותחושת השובע. בשונה משאר המתכונים בבלוג, בקטגורייה הזו המידות אינן מדוייקות אלא רק מוערכות, כיוון שאלו פחות מתכונים ויותר רעיונות.

אז לכל אלו שבדיוק עמדו לצאת להפסקת צהריים – בתיאבון!

יערה

להמשך קריאה »

אחד הבילויים המועדפים עליי ועל בן זוגי הוא לעצור ביפו ולאכול בחומוסייה האהובה עלינו. אין כמו צלחת חומוס מהבילה להשקיט רעב ולהיטיב עם הנשמה. החומוס טעים, ואין שני לו, אבל בינינו- הוא רק תירוץ.

הסיבה האמיתית לעצירה נעוצה (תרתי משמע) בקציצות הקובה המאלפות שמוגשות שם. בדרך כלל אנחנו מזמינים שתי קציצות, והן מגיעות מיד – שחומות וריחניות, ולאחר חמש דקות שניות של התענגות מכל ביס אנחנו מבינים שהנה הן אזלו וממהרים להזמין עוד זוג. או אז הבחור הממונה על ההגשה יורה לעבר המטבח בקולי קולות "קובה, קובה!" וכעבור שניה שתי קציצות קובה נכספות מגיעות לשולחן.

בשבוע האחרון כשביקרנו שם מיהרתי והזמנתי ארבע מראש

שחזור המתכון עלה על המצופה ומוגש לכל אלו המחפשים פרוייקט משפחתי טעים לסוף השבוע.

להמשך קריאה »

כשהתותחים רועמים המוזות שלי שותקות במיוחד. קפצתי רק כדי לשאול מה שלומכם, ולחלוק טיפ קטן שלי כיצד למלא את הבטן בארוחה חמה, מזינה ומנחמת בימים טרופים אלו.

מאד קל להפריח המלצה כמו "רצוי להרבות באכילת  דגנים מלאים וקטניות..", אך הלכה למעשה לא תמיד זה פשוט כל כך. רובינו (גם אני ) נעים בין שני קצוות: אוכלים דיאטה ענייה בדגנים מלאים וקטניות בדרך כלל, ואחת ל- (שבוע, שבועיים, חודש.. הקיפו את התשובה המתאימה לכם) מבשלים מרק/תבשיל עמוס בקטניות, או לחלופין מחליטים שעוברים לאורז מלא, מכינים (ואוכלים) סיר ענקי ממנו.

מעבר חד כזה אינו מועיל לגוף שלנו ולרוב משיג את התוצאה ההפוכה: הגוף מתקשה לעכל, תרתי משמע, את השינוי, והתגובה שלו מביאה אותנו לחזור במהירות לתפריט המוכר וחסר תופעות הלוואי שאנו אוהבים.

קטניות, כמו גם דגנים מלאים, עשירות בסיבים, לכן כדאי להכניסן לתפריט בהדרגה. אחת האפשרויות היא לבשל שני סירים, האחד של דגן מלא (לדוגמא אורז מלא, כוסמת, קינואה, חיטה, או גריסים) ואחד של קטניות (לדוגמא שעועית על שלל גווניה, מש, חומוס, עדשים, או אפונה), לחלק למנות מדודות והגיוניות ולהקפיא.

בפעם הבאה שמכינים מרק, תבשיל או תוספת, ניתן להשליך פנימה את תכולת אחת השקיות או שתיהן ובכך להגיע לנוסחא המנצחת: להעשיר מבלי להעמיס.

תודה רבה על התגובות לפוסט הקודם וסוף שבוע שקט לכולם.

להמשך קריאה »