בישולוג – בישול עם הגיון

שבתי ובידי משהו מתוק, מפנק וחורפי. אך לפני הכל אני מרגישה שעליי לשתף אתכם בסיפור :

הכנתי את הגרנולה בשעות הבוקר המאוחרות. הוצאתי את התבנית מהתנור ופניתי לסלון להביא את המצלמה. סובבתי את ראשי ופתאום נכנסו להן מהחלון (הפתוח תמיד במטבחי) צמד דבורים. האמת, קשה לי להאשים אותן – התפשט בבית ריח משגע של תפוז לימון ודבש, שכמעט והצמחתי כנפיים ויצאתי לחפש את הפרדס הקרוב בעצמי.

לא הספקתי לקרוא: “א.. נכנסה דבורה.. נכנסו שתי דבורים!” והנה נחיל קטן ממתין ליד חלוני. כשספרתי ארבע דבורים בתוך גבולות הגיזרה איבדתי את העשתונות לחלוטין, וחוץ מלעמוד ולתעד את מיקומן המדוייק בכל רגע נתון (“הן במטבח! נכנסה עוד אחת! היא מאחורייך!!”) ולחלק הוראות למיקי (“סגור את החלון!”) לא ממש הועלתי.

ובכן, בעוד אני שמחה לבשר שלדבורים שלום, והן יצאו כלעומת שבאו (מיקי כיסה את התבנית בזמן), לא היה מזל לגרנולה, שלמרות שניצלה מהדבורים, לא זכתה להינצל מבני הבית. טעמנו ממנה (ויש לה טעם תפוזי משגע), וטעמנו ממנה (השילוב עם השוקולד הופך את הכל לממתק שחיתותי מענג) ולמעשה לא נותר פירור.

להמשך קריאה »

בבוקר יום חמישי האחרון ישבנו שלוש דיאטניות ואנוכי וקשקשנו בעודינו ממתינות לפתיחת כנס. הייתי די מנומנמת מהנסיעה, אך התעוררתי באחת כששמעתי את המילה פרובאנס – איריס סיפרה שהוריה כרגע בעיצומו של טיול בן חודש באיזור. אאוץ’. בעודי מתרפקת בנעימים על גלי הנוסטלגיה, קראה שנטל (שהיא בעלת גישה הרבה יותר תכליתית ממני לחיים):

-“תבקשי מהם הרב דה פרובאנס!”

-“מי? מה? איך..?” שאלו טלי ואיריס.

ורק אני מלמלתי לעצמי: ‘כמובן, איך לא חשבתי על זה קודם’.

להמשך קריאה »

מה קורה עם כל הקפואים לאחרונה אתם שואלים?

ובכן, הקיץ מביא איתו חום בלתי אפשרי, ולצערי המזגן הקטן שלי רק 'עושה רוח' – תרתי משמע.

אי לכך ובהתאם לזאת השבתתי את התנור לאלתר והמקפיא שלי נעור מרבצו. אפילו פתחתי קטגוריה חדשה של גלידות שלגונים וקרטיבים, בה ריכזתי את כל המתכונים בנושא, במיוחד בשבילכם.

אם תסתכלו סביב, קרוב לודאי שתמצאו עץ תותי-עץ גם אצלכם בשכונה. יחד עם זאת, אם יש דיירים שמבינים עניין- הם מקדימים וקוטפים ומחסלים את המלאי של הפרי הנהדר הזה. כבר זמן מה אני מתכוונת לקטוף גם לי ולשלב אותו במאכל, ומרוב כוונות כמעט ופספסתי את העונה. ביום שישי האחרון נתקלתי בסלסילה בשוק האיכרים בתל אביב ולא יכולתי לעמוד בפיתוי.

להמשך קריאה »

ליצור שלגון חלב בבית. לערבב מספר חומרים ולהקפיא, או במילים אחרות ליצור קסם.

אני שייכת לקבוצת אנשים שבילדותם ניסו להיות חכמים ומילאו כוס בחלב מעורבב עם סוכר, זרקו פנימה כפית והניחו ביראת כבוד במקפיא. זה תמיד היה נראה רעיון פחות טוב אחרי מאבק של דקות ארוכות לחילוץ ה'גלידה' המסכנה, ואפילו פחות טוב לאחר טעימת התוצאה..

כשהתבגרתי, הבנתי ששלגון חלב אמיתי וטעים אי אפשר ליצור בבית, ובצר לי התמכרתי לשלגון 'ימית' או בשמו השני 'גלית' או בשמו השלישי 'קיד וידאו' (או בשמו הרביעי 'טוטי פרוטי'). כשאכלתי גלידה בגביע, תמיד בחרתי את אותו הטעם: גלידת וניל עם דובדבנים אדומים מסוכרים. למראית עין, ויתרתי על הכנה ביתית. אבל אף פעם לא הפסקתי לחלום.

הרבה קייצים עברו מאז, ואהבתי הבלתי מעורערת לשלגון חלבי נותרה בעינה. לכן כשגיליתי היום שהצלחתי לחבר את שתי האהבות שלי למתכון אחד פשוט שטעמו לא נופל מהמקור, הרגשתי ניצחון של ילדה.

להמשך קריאה »