אני גאה להציג את האלפחורז: אלפחורס נימוחים, נהדרים ועם טעם גן עדן. אה, והם מקמח אורז!
בפסח שעבר אפיתי אלפחורס והחלפתי קמח בתערובת של שקדים טחונים וקמח מצה. התוצאה הייתה חביבה בקנה מידה של "כשר לפסח", אך לא השביעה את רצוני. לפני כחצי שנה ערכו היכרות ביני לבין קמח האורז (ואני מאוהבת מעל הראש) וידעתי, פשוט ידעתי שהוא יביא את העוגיות הללו לגבהים הראויים להן.
אז מה זה קמח אורז? קמח אורז הוא אורז טחון דק. אפשר לקנות בכל חנות תבלינים אורז (גם מלא!) ולבקש שיטחנו במקום. אם רגישים לגלוטן, רצוי לקנות את הקמח ארוז, ללא סכנה לזיהום משני (לא צריך לחשוש מה טחנו קודם).
ניתן ליצור קמח מכל דגן בעצם (חיטה, שיפון, קוואקר, תירס..), והקמח הספציפי הזה ניחן בתכונה נהדרת של אווריריות וקלילות שהוא מעניק למאפים. בניגוד לקמח חיטה שנוטה להיות לעיתים "כבד" מדי, מאפים מקמח אורז (והכנתי איתו ביסקוטי שעוד אספר עליו ועוגיות מעולות) בעלי מרקם פחות דחוס ומתפורר בפה.
בפעם הראשונה שהשתמשתי בו, עלתה מהבצק ארומה קלה של פריכיות אורז שהחזירה אותי לקולות הכרסום באולמות ההרצאות בתקופת הלימודים. אבל למאפה המוגמר אין אפילו רמז לאורז. מבטיחה! למעשה, אף אחד לא ינחש מהו הרכיב הסודי בהן..
המתכון הנ"ל לא נועד לאלו הנמנעים מגלוטן בלבד, ולא רק לימי פסח. מעצם ההשקעה והעלות הקלורית אני שומרת אותו לאירועים מיוחדים, והוא ישמח את נפשם של אלו שלא מתחברים לעניין הסופגניות (כמוני!).
המתכון מבוסס על המתכון הזה שמבוסס על המתכון הזה.
להמשך קריאה »
זה התחיל.
קפיצה קטנה לסופר משאירה חותם של ריח טיגון לא ברור בבגדים ובשיער.
יותר ויותר אנשים נצפו תועים בקניון, עם מבט מזוגג בעיניים ושאריות מחשידות של אבקת סוכר על קידמת הסוודר.
ועדות המאפיות הגדולות הגישו את מסקנותיהן, והטעמים יהיו השנה נועזים והזויים מהרגיל.
אין טעם להתעלם, ההכחשה לא תעזור.
הסופגניות כאן, באם אנו רוצים בהן או לא.
להמשך קריאה »
שייך לנושא אגוזים וגרעינים, אפוי זה שפוי, ארוחת בוקר, דגנים מלאים, דל מלח, חגים ואירועים, חלב ומוצריו, כדאי להשקיע, מופחת פחמימות, מופחת שומן, עוגות ועוגיות, עשיר סיבים, עשיר סידן, צמחוני, קינוחים בתאריך 14 באוקטובר, 2008 21 תגובות »
אני נמנית על אלו שמוכנים לאכול עוגת גבינה לאורך כל השנה. דווקא בשבועות, שכולם מכינים ומתהדרים בעוגות גבינה מושקעות (ומעט מטורפות, יש לציין) עם מילויים וחידושים וציפויים וקישוטים, אני מתגעגעת לעוגת גבינה לבנה, פשוטה ואפוייה בטעם של בית.
מצרפת מתכון מנצח מבחינתי לעוגת גבינה, שיש בו מסורת, שכן בשנים האחרונות אני מכינה אותו סמוך לכיפור, לפתיחת הצום, ולרוב בצאת הצום כמעט ולא נותר ממנה זכר..
התבססתי על מתכון נהדר מהספר האלמותי "ממטעמי החלב של נירה רוסו", שמלווה אותי 14 שנים (!)
אפשר בהחלט לשחק עם כמויות הקוואקר והאגוזים וכן אפשר להשתמש באגוזי מלך במקום אגוזי לוז (יוצאת עוגה נפלאה, והפירורים מעט נימוחים יותר). אפשר, תוך שיקול דעת, להוסיף מעט סוכר/דבש – שכן העוגה במתיקות עדינה ומתונה.
לכל אלו שנכספים לעוגת גבינה אפוייה, אמיתית ושפוייה, לכל אלו שאוהבים עוגות גבינה, אך נמנעים מהן עקב כמויות שמנת מתוקה אדירות – המתכון הזה מוקדש לכם.
להמשך קריאה »
הדרך הבריאה ביותר לאכול רימון היא.. דווקא לשתות אותו! מיץ רימונים סחוט (כזה שנסחט בבית ע"י מסחטת מיץ) ששותים טרי או מקפיאים, ומפשירים בכל פעם שרוצים, היא הדרך הבריאה ביותר להנות מרימון לאורך השנה. זאת כיוון שרוב נוגדי החמצון נמצאים בקליפה ובמימברנה ופחות בגרגרים עצמם. זה לא מונע מאיתנו לנשנש את הגרגירים בכף, להכין מהרימון ליקרים ולשלב אותו כמעט בכל מאכל אפשרי..
הפעם הכנתי ממנו ריבה, מופחתת סוכר אך עדיין מתוקה כסוכריה.
למעשה, מדובר בריבה שלא החליטה אם היא ממתק, סוכריה או קרמל מרימונים.
גם אני לא החלטתי.
איך שלא נקרא לה- היא טעימה, ממכרת ויפיפיה.
להמשך קריאה »
