‘יערה הלא קשורה’, זה הכינוי שהדבקתי לעצמי היום, בעודי נאבקת בחמסין אך נחושה לפרסם עוד הערב את מתכון המרק הזה. העניין הוא שמרק כל כך מגוחך בפשטותו וכל כך גאוני בטעמו, על ניחוחו הצרפתי, מזכיר לי איפה הייתי בשנה שעברה.
אני מודה לעדנה היקרה, שהסכימה שאחלוק את יצירתה עם רבים: מרק קטיפתי, שמעט חמאה וחלב מעשירים אותו עד מאד, מומלץ כארוחת פינוק למי שאתם אוהבים, ועלותו פחות מ 180 קק”ל לצלחת.
כמובן שעדנה, בהיותה דיאטנית כמעט והתביישה בכך שיש במרק חמאה ולא שמן קנולה, ומיהרה לציין, שחלילה לא אחשוב אחרת – שהוא משביע ומהווה ארוחה בפני עצמו. בתחילה הסתייגתי להתחיל מתכון מרק עם חמאה, אפילו שמדובר ב 30 גרם לסיר שלם (מה לעשות, כזאת אני) אבל נכנעתי- ואני ממליצה שגם אתם תיכנעו- לפחות פעם אחת. (חוץ מזה, כרישה מאד אוהבת חמאה. ולפעמים- גם אני).
להמשך קריאה »
אני אוהבת צימוקים. כל כך אוהבת, שבניגוד לתמרים אני לא מוכנה להתפשר על אלו מהסופר (עם הטעם הסבוני והציפוי המבריק- גליצרין? פראפין..? מרכך כביסה..?) כל כך אוהבת שאני מחברת להם שירים בסתר אותם אני מפזמת למיקי בצר לי וכשאני סוף סוף הולכת לחנות התבלינים האהובה עליי וקונה- אני שומרת אותם די בקנאות רק לעצמי.
הפעם רציתי להוסיף אותם למתכון מאפינס שאני מחבבת כבר שנים, מהספר ‘ממטעמי החלב של נירה רוסו’ של מועצת החלב. זה ספר שקיבלנו במתנה מהסופר כשעשינו קניות בחג שבועות אחד (לדעתי זה היה לפני יותר מ 15 שנה) ואני אוהבת אותו מאד, אולי כי הוא אחד הספרים הראשונים בהם השתמשתי במטבח..
מדובר בעוגה (שאפשר להכין כמאפינס, הסבר בהמשך) שלא מצריכה הכנות מוקדמות או שימוש במיקסר, ומה שכיף פה שהבלילה ‘כבדה’ ולכן הצימוקים לא צונחים לתחתית. אל תצפו לעוגה בחושה ועתירת חמאה (לא באמת ציפיתם, נכון? אתם זוכרים באיזה בלוג אתם נמצאים?), אלא למרקם שמזכיר לחמניה עסיסית, לחה ומתוקה.
להמשך קריאה »
אני גאה להשוויץ שאני לא הבשלנית היחידה בבית. כשאני בעבודה ולמיקי יש את המטבח לעצמו, או אז נולדים המתכונים הטובים ביותר.
מיקי מבשל מהבטן, כמו הסבתות. מוסיף ומתבל לפי הרגש, לא מודד ולא מחשב. בלי יותר מדי התחכמויות, בלי לבזבז זמן – בישול אמיתי, ישיר וטעים. והתוצאות לא מאחרות להגיע. הוא מומחה בהכנת סטייקים עסיסיים, כמו גם פסטה טונה מאלפת שהוא מכין בעצימת עיניים (אני מבטיחה מתכון ברגע שאני אצליח להבין בעצמי איך הוא מכין אותה!). המתכון לממרח השוקולד האלמותי הוא למעשה שלו, וזו דוגמא מצויינת לאלתור של רגע שנרשם כהצלחה כבירה.
היה זה רעיון שלו להוסיף מעט קמח תירס לחביתה, ותאמינו או לא- המעט הזה עושה את ההבדל. החביתה תפוחה, משביעה יותר- ונהדרת. (טיפ לייבוש תבלינים- בהמשך).
להמשך קריאה »
שייך לנושא אפוי זה שפוי, ארוחת הצהריים שלי היום, דגנים, חלב ומוצריו, כדאי להשקיע, מופחת שומן, מנות ראשונות, נשנושים, עשיר חלבון, עשיר סידן, צמחוני בתאריך 18 ביולי, 2009 6 תגובות »
היום אני מזמינה אתכם להתחיל לגלגל. מדובר בתרפיה לכל דבר, ועוד כזו שמניבה תבנית של המאכל הכי טעים בעולם. בעוד רובינו מקשרים סיגרים לפלטות המטוגנים המוגשות בפאבים או בבתי קפה על החוף, ותופסים אותם כשמנוניים, סמל לשחיתות וכאלו שרק צרבת בצידם, ישנה אופציה נוספת שנראה שהתעלמו מקיומה: סיגרים אפויים.
נכון, הם מוברשים במעט שמן.
נכון, זוהי פחמימה לא מלאה.
נכון, התמונה מעלה מטעה, כי כשרעבים חמישה סיגרים מהווים מנה מינימלית.
יחד עם זאת,
כשמתחשק לנגוס במשהו חמים ופריך,
כשנגמרו הרעיונות לגיוון במטבח,
וכשמעוניינים לפנק ולהתפנק במינימום רגשי אשמה-
סיגרים אפויים הם התשובה.
להמשך קריאה »
