שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, ארוחות מהירות, דל שומן, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, סלטים, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 13 בספטמבר, 2010 9 תגובות »
בואו נדבר לרגע על שעועית ירוקה. מישהו אוהב את הירק הזה חוץ ממני?
מבחינתי ישנם שני סוגים של שעועית ירוקה: האחד- הטרייה, אותה אני אוהבת לאכול אחרי שלוש דקות בישול בלבד כשהיא פריכה וצבעה ירוק עז, והשני, השעועית הירוקה הקפואה -אותה אני מעדיפה לבשל ארוכות כמו סבתא של מיקי- ממש 'להוציא לה את המיץ', ולהנות ממנה בליווי רוטב כשהיא מסמורטטת עם כל הגרעינים בחוץ.
התמונות של הרשומה צולמו לפני למעלה מחודשיים, ואני לא בטוחה שהשעועית הטרייה עדיין בעונה, אבל כל כך חיממתם לי את הלב בתגובות לבשורות הטובות שלנו שלא רציתי להמתין עם המתכון הזה עד לשנה הבאה.
את הסלט הזה הכנתי לפחות שלוש פעמים- ועכשיו כולו שלכם. אל תוותרו על הכרישה המקורמלת*- היא זו שעושה את כל המתכון.
להמשך קריאה »
אף פעם לא הייתי מאלו שמתכננים מראש, להיפך –אני משתייכת לאלו שבונים על הרגע האחרון. לכן, אם חלפה במוחכם המחשבה שהמתכון יועד עבור ראש השנה – הניחו לה לחלוף. ראש השנה מבחינתי הוא רחוק רחוק…
המתכון הזה הגיע אליי לגמרי בטעות. יונינה, מצטרפת חדשה לבלוג, כתבה לי על חיפוש מתכונים מתאימים שאינם מכילים רכיבים שבנה אלרגי אליהם. החלפנו בינינו מספר מיילים ובין היתר סיפרה לי שהיא מכינה עוגיות בטטה. כיוון שהשילוב נראה לי מעניין ומקורי – ביקשתי את המתכון, אך בו זמנית חששתי שהתוצאה תהיה יותר בטעם של שניצל טבעול מתקתק מאשר בטעם של עוגיה.
כמה שטעיתי..
להמשך קריאה »
בכל שבוע מגיעים אליי ירקות טריים. אין לי שליטה על סוג הירקות שיגיעו- הדבר תלוי בעונה, בבשלותם ובסוג שאותו בחרו המגדלים לגדל. ירק חדש ה’נוחת’ על מפתן דלתי מחייב אותי להתעמת עם אחד מפחדיי הכמוסים ביותר: שמשהו שבישלתי לא יצליח. וכך, גם אם מעולם לא הכנתי כרוב ניצנים, שעועית תאילאנדית, או דלעת ערמונים, אין לי ברירה- זה בסל, זה טרי, ולכן אני אכין את זה- ויהי מה.
מניסיון עבר אני יודעת שבמקרים האלה אסור לבזבז זמן. כל השהיה תגרום ליותר חרדה והימנעות והעניין יתנפח למימדים של משהו אימתני, בלתי אפשרי ובלתי מושג כשבסך הכל מדובר בבישול ירק (!) , והפיתרון הוא פשוט לקפוץ למים ולהזכיר לעצמי שכשמנסים לבשל משהו לראשונה והוא מצליח- אין הרגשה טובה מזו..
לא האמנתי שאכין במיה, שבכל פעם שנתקלתי בשמה שקשקתי ועשיתי פרצוף (על לא עוול בכפה), במיה ששמה הרע (כל כך לא הוגן!) הלך לפניה- מבלי שאי פעם נתקלתי בה פנים מול פנים- ומבלי שאנסה לבשל אותה אפילו לא פעם אחת.
החלטתי לנסות את המתכון הראשון שבו נתקלתי, מה גם שכל הרכיבים היו בהישג ידי. התכנון היה לחלוק את התבשיל עם בעלי היקר- אבל אני חייבת לציין שלא הייתה לו הזדמנות.
במיה, אהובתי, איפה היית כל השנים?
להמשך קריאה »
‘יערה הלא קשורה’, זה הכינוי שהדבקתי לעצמי היום, בעודי נאבקת בחמסין אך נחושה לפרסם עוד הערב את מתכון המרק הזה. העניין הוא שמרק כל כך מגוחך בפשטותו וכל כך גאוני בטעמו, על ניחוחו הצרפתי, מזכיר לי איפה הייתי בשנה שעברה.
אני מודה לעדנה היקרה, שהסכימה שאחלוק את יצירתה עם רבים: מרק קטיפתי, שמעט חמאה וחלב מעשירים אותו עד מאד, מומלץ כארוחת פינוק למי שאתם אוהבים, ועלותו פחות מ 180 קק”ל לצלחת.
כמובן שעדנה, בהיותה דיאטנית כמעט והתביישה בכך שיש במרק חמאה ולא שמן קנולה, ומיהרה לציין, שחלילה לא אחשוב אחרת – שהוא משביע ומהווה ארוחה בפני עצמו. בתחילה הסתייגתי להתחיל מתכון מרק עם חמאה, אפילו שמדובר ב 30 גרם לסיר שלם (מה לעשות, כזאת אני) אבל נכנעתי- ואני ממליצה שגם אתם תיכנעו- לפחות פעם אחת. (חוץ מזה, כרישה מאד אוהבת חמאה. ולפעמים- גם אני).
להמשך קריאה »
