שייך לנושא חגים ואירועים, כדאי להשקיע בתאריך 24 בפברואר, 2010 10 תגובות »
שרשרת אירועים שבתחילתם התקלקל לי התנור ובסופם הבנתי שיש לי מבחן רישוי בעוד חודשיים (!) הרחיקו אותי מכאן, לצערי. ואף שאני עדיין מבשלת, זה קורה בשעות מאוחרות שבהן השמש שוקעת ולעיתים ההשראה שוקעת יחד איתה. אני מסתמכת על הפשרת מעט קטניות, טיגון בריק או אם אני ממש במצב רוח טוב- פרגיות בטריאקי. אני יודעת שהובטח מתכון מרק, מקוה שהפיצוי יקרה עוד בחורף הנוכחי (אם אי פעם יהיה כזה).
ולעניינו: אני מהרהרת למעלה מחודש על הרשומה הזאת, ומקדישה אותה לאמא שלי- שמשלוחי המנות שלה הלכו לפניה עוד כשהייתי בגן ‘תמר’.
להמשך קריאה »
מרק מהביל עם טעמי בצל וכרישה מובהקים, בו שוחים להם כדורוני בשר עגלגלים. לא מדובר בקציצות לכן אין צורך לטגן (מה שאומר מבחינתי פחות שמן ופחות כאב ראש), ונוכחות הסולת מקנה הרגשה של מרק קובה.
בית, חמימות וחורף – הכל בצלחת אחת. כמו שאני אוהבת.
להמשך קריאה »
בשבת האחרונה הבנתי שלושה דברים:
א. אני חייבת לקנות סיר גדול.
ב. בטטה לעולם לא תוכל להחליף תפוד.
ג. אם רוצים להניח צנצנות בתוך סיר- רצוי לפני כן להסיר מהן את המדבקות.
להמשך קריאה »
ישנם רגעים בחיים שמתחשק לאכול משהו שומני ופריך, ואם מדובר במאכל עם ’טעם של פעם’- מה טוב. מאז שהתחיל להתקרר, הרגעים הללו נעשים תכופים יותר ויותר.
שילוב של בצק, מלית תפוחי אדמה ורוטב פטריות לנצח יזכיר לי את המנה הראשונה האלמותית בבר מצוות (תמיד ניסיתי להיות מנומסת ולאכול את הבורקס עם סכין ומזלג, רק כדי לגלות שחתיכה ממנו התעופפה היישר לתוך הגביע של האדם בשולחן שלצידי).
עקב פרץ נוסטלגי עמוק מכפי שאוכל להבינו, התחשק לי לאחרונה להכין את הגירסא שלי לפסטלים המטוגנים ולרוטב הפטריות המשומרות (שאהבתי כל כך!). יצרתי רוטב עמוס בצל ופטריות טריות, ופסטלים אפויים ושחומים. מה אומר לכם, הטעם עולה על כל דמיון ובמקרה הזה השדרוג ניצח את הנוסטלגיה.
אני יודעת שאין כאן יותר מדי סיבים תזונתיים, ויטמין C או ברזל. אני יודעת שמדובר בפחמימה בתוך פחמימה. תסלחו לי אבל במקרה הזה, לא איכפת לי.
להמשך קריאה »
