שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, בשר, דגנים, ירקות, כדאי להשקיע, מרקים, עשיר ברזל, עשיר חלבון, עשיר סיבים בתאריך 4 בינואר, 2010 24 תגובות »
מרק מהביל עם טעמי בצל וכרישה מובהקים, בו שוחים להם כדורוני בשר עגלגלים. לא מדובר בקציצות לכן אין צורך לטגן (מה שאומר מבחינתי פחות שמן ופחות כאב ראש), ונוכחות הסולת מקנה הרגשה של מרק קובה.
בית, חמימות וחורף – הכל בצלחת אחת. כמו שאני אוהבת.
שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, ביצים, דגנים מלאים, חגים ואירועים, כדאי להשקיע, עשיר סיבים, צמחוני בתאריך 15 בדצמבר, 2009 15 תגובות »
בשבת האחרונה הבנתי שלושה דברים:
א. אני חייבת לקנות סיר גדול.
ב. בטטה לעולם לא תוכל להחליף תפוד.
ג. אם רוצים להניח צנצנות בתוך סיר- רצוי לפני כן להסיר מהן את המדבקות.
שייך לנושא אפוי זה שפוי, דגנים, טבעוני, כדאי להשקיע, ללא תוספת סוכר, מופחת שומן, ממרחים ורטבים, מנות ראשונות, צמחוני בתאריך 24 בנובמבר, 2009 31 תגובות »
ישנם רגעים בחיים שמתחשק לאכול משהו שומני ופריך, ואם מדובר במאכל עם ’טעם של פעם’- מה טוב. מאז שהתחיל להתקרר, הרגעים הללו נעשים תכופים יותר ויותר.
שילוב של בצק, מלית תפוחי אדמה ורוטב פטריות לנצח יזכיר לי את המנה הראשונה האלמותית בבר מצוות (תמיד ניסיתי להיות מנומסת ולאכול את הבורקס עם סכין ומזלג, רק כדי לגלות שחתיכה ממנו התעופפה היישר לתוך הגביע של האדם בשולחן שלצידי).
עקב פרץ נוסטלגי עמוק מכפי שאוכל להבינו, התחשק לי לאחרונה להכין את הגירסא שלי לפסטלים המטוגנים ולרוטב הפטריות המשומרות (שאהבתי כל כך!). יצרתי רוטב עמוס בצל ופטריות טריות, ופסטלים אפויים ושחומים. מה אומר לכם, הטעם עולה על כל דמיון ובמקרה הזה השדרוג ניצח את הנוסטלגיה.
אני יודעת שאין כאן יותר מדי סיבים תזונתיים, ויטמין C או ברזל. אני יודעת שמדובר בפחמימה בתוך פחמימה. תסלחו לי אבל במקרה הזה, לא איכפת לי.
שייך לנושא אגוזים וגרעינים, דגנים מלאים, דל מלח, כדאי להשקיע, מתוקים, נשנושים, עשיר סיבים, צמחוני, שוקולד בתאריך 18 בנובמבר, 2009 16 תגובות »
שבתי ובידי משהו מתוק, מפנק וחורפי. אך לפני הכל אני מרגישה שעליי לשתף אתכם בסיפור :
הכנתי את הגרנולה בשעות הבוקר המאוחרות. הוצאתי את התבנית מהתנור ופניתי לסלון להביא את המצלמה. סובבתי את ראשי ופתאום נכנסו להן מהחלון (הפתוח תמיד במטבחי) צמד דבורים. האמת, קשה לי להאשים אותן – התפשט בבית ריח משגע של תפוז לימון ודבש, שכמעט והצמחתי כנפיים ויצאתי לחפש את הפרדס הקרוב בעצמי.
לא הספקתי לקרוא: “א.. נכנסה דבורה.. נכנסו שתי דבורים!” והנה נחיל קטן ממתין ליד חלוני. כשספרתי ארבע דבורים בתוך גבולות הגיזרה איבדתי את העשתונות לחלוטין, וחוץ מלעמוד ולתעד את מיקומן המדוייק בכל רגע נתון (“הן במטבח! נכנסה עוד אחת! היא מאחורייך!!”) ולחלק הוראות למיקי (“סגור את החלון!”) לא ממש הועלתי.
ובכן, בעוד אני שמחה לבשר שלדבורים שלום, והן יצאו כלעומת שבאו (מיקי כיסה את התבנית בזמן), לא היה מזל לגרנולה, שלמרות שניצלה מהדבורים, לא זכתה להינצל מבני הבית. טעמנו ממנה (ויש לה טעם תפוזי משגע), וטעמנו ממנה (השילוב עם השוקולד הופך את הכל לממתק שחיתותי מענג) ולמעשה לא נותר פירור.
« פוסטים חדשים יותר - פוסטים ישנים יותר »
