
הכל התחיל במייל של רותם, שביקשה מתכון לפתיבר תוצרת בית. לאחר שבמשך חודש ניסיתי כמה וריאציות על מתכון מתורגם מצרפתית ולא אהבתי את התוצאה (נחשו מה הייתה דעתו של מיקי), נשברתי וקניתי פתיבר מוכנים.
להמשך קריאה »
(רשומה קצרצרה היום, כיוון שיש לי המון על הראש ועל קרש החיתוך…)
זה שחם כולם יודעים.
זה שאפשר להכין כוס משקה קר עם קרחונים זה לא חדש.
אבל האם ניסיתם להכין קרחונים ממיץ פירות?
להמשך קריאה »
עונת הבזיליקום בשיאה –ואין דבר שאני אוהבת יותר מאשר לפתוח את המקרר אחרי שהכנסתי אליו צנצנת עם צרור טרי ולקבל את משב הריח המטריף. לדעתי צריך להיות בושם בריח הזה. אם תרחרחו את כפות הידיים שלכם אחרי שהפרדתם עלים מעשרה גבעולים אני בטוחה שתסכימו איתי.
בזיליקום הוא עשב תיבול ארומטי, יפהפה ומלכותי- וכיאה מאד מפונק- אם ממתינים יותר מיממה הוא מתחיל להיות לא נחמד ולהשחיר. אז מה נעשה איתו? נצמיד לו שום ושמן זית ונייצר פסטו קליל שמתאים להקפאה (מינוס הצנוברים והפרמזן). וכך נוכל להנות ממנו לנצח. כמעט.

להמשך קריאה »
*הזוכה- בסוף הרשומה*
אם הייתי כותבת עכשיו ספר בישול הייתי בוחרת לפנות לקהל היעד של אימהות לתינוקות וקוראת לו 'בישול בשקט'. כרגע, כל מה שמכוון את חיי הוא שאור תישן וששנתה לא תופרע. רבים הם הדברים שאני לא מעזה לעשות כשאור ישנה ואפילו כעת, בעודי יושבת בממ"ד הסמוך לחדרה, מקלידה בחושך (אין לכם מושג עד לאן הפלורסנט מאיר פה) ושומעת את המוצץ נופל אני חרדה. אני מכרכמת את פניי כמו קרמיט כאשר מיקי טורק את דלת המיקרו-גל או שולף משהו משקית מרשרשת ('אור תקום! בשקט.. בשקט!') ומחניקה אפצ'ים, פלאפונים, ואורחים ללא רחמים.
נכון, אין דבר כזה בישול שקט לחלוטין- אבל במסגרת כל הדברים החדשים שלומדים כשהופכים להורים למדתי לצמצם רעשים. אחד הטריקים הוא לא לבשל. אוכל נא הוא שקט הרבה יותר, ובמקרים רבים בעל ערך תזונתי גבוה יותר.
אז מה מיוחד פה? את הרוטב מכינים בזריזות (על קרש החיתוך – פחות כלים לשטוף), כשהפסטה על האש – והוא מוכן הרבה לפניה. הפסטה החמה 'מבשלת' מעט את הרוטב ומעצימה טעמים. חומרי הגלם טריים ובריאים (הידעתם ששום כדאי לאכול טרי?) ושני בני הזוג בסוף הארוחה הולכים לנשוף על הפנלים ולהבריח נמלים.
להמשך קריאה »