שייך לנושא גלידות שלגונים וקרטיבים, דל מלח, דל שומן, טבעוני, כדאי להשקיע, ללא בישול, ללא גלוטן, מתוקים, פירות, צמחוני בתאריך 13 ביולי, 2009 6 תגובות »
מה קורה עם כל הקפואים לאחרונה אתם שואלים?
ובכן, הקיץ מביא איתו חום בלתי אפשרי, ולצערי המזגן הקטן שלי רק 'עושה רוח' – תרתי משמע.
אי לכך ובהתאם לזאת השבתתי את התנור לאלתר והמקפיא שלי נעור מרבצו. אפילו פתחתי קטגוריה חדשה של גלידות שלגונים וקרטיבים, בה ריכזתי את כל המתכונים בנושא, במיוחד בשבילכם.
אם תסתכלו סביב, קרוב לודאי שתמצאו עץ תותי-עץ גם אצלכם בשכונה. יחד עם זאת, אם יש דיירים שמבינים עניין- הם מקדימים וקוטפים ומחסלים את המלאי של הפרי הנהדר הזה. כבר זמן מה אני מתכוונת לקטוף גם לי ולשלב אותו במאכל, ומרוב כוונות כמעט ופספסתי את העונה. ביום שישי האחרון נתקלתי בסלסילה בשוק האיכרים בתל אביב ולא יכולתי לעמוד בפיתוי.
להמשך קריאה »
ליצור שלגון חלב בבית. לערבב מספר חומרים ולהקפיא, או במילים אחרות ליצור קסם.
אני שייכת לקבוצת אנשים שבילדותם ניסו להיות חכמים ומילאו כוס בחלב מעורבב עם סוכר, זרקו פנימה כפית והניחו ביראת כבוד במקפיא. זה תמיד היה נראה רעיון פחות טוב אחרי מאבק של דקות ארוכות לחילוץ ה'גלידה' המסכנה, ואפילו פחות טוב לאחר טעימת התוצאה..
כשהתבגרתי, הבנתי ששלגון חלב אמיתי וטעים אי אפשר ליצור בבית, ובצר לי התמכרתי לשלגון 'ימית' או בשמו השני 'גלית' או בשמו השלישי 'קיד וידאו' (או בשמו הרביעי 'טוטי פרוטי'). כשאכלתי גלידה בגביע, תמיד בחרתי את אותו הטעם: גלידת וניל עם דובדבנים אדומים מסוכרים. למראית עין, ויתרתי על הכנה ביתית. אבל אף פעם לא הפסקתי לחלום.
הרבה קייצים עברו מאז, ואהבתי הבלתי מעורערת לשלגון חלבי נותרה בעינה. לכן כשגיליתי היום שהצלחתי לחבר את שתי האהבות שלי למתכון אחד פשוט שטעמו לא נופל מהמקור, הרגשתי ניצחון של ילדה.
להמשך קריאה »
שייך לנושא גלידות שלגונים וקרטיבים, דל מלח, דל שומן, חלב ומוצריו, כדאי להשקיע, ללא בישול, ללא גלוטן, מתוקים, עשיר סידן, פירות, צמחוני בתאריך 10 ביוני, 2009 13 תגובות »
אין לי מכונת גלידה.
ישנם כל כך הרבה כלי מטבח אחרים עליהם אני חולמת בלילה ואותם אני לא יכולה להרשות לעצמי (עדיין), ומה לעשות, מכונת גלידה היא לא הראשונה ברשימה.
(למרות שהייתי מאד שמחה לקבל אחת במתנה, והיה לי יום הולדת לפני שלושה שבועות- אם מישהו רושם לעצמו).
יחד עם זאת, כשמזג האוויר מתחמם והחשק למשהו קפוא עולה, ואני שבה ומוצאת את עצמי עוקבת אחרי מתכון, מקפיאה, מקציפה, חוזרת ומקפיאה ושוב מקציפה, רק כדי לגלות ששוב יצרתי גלידת יוגורט טעימה להפליא אבל עם מרקם של קרח- אני די מצטערת שאין לי מכונת גלידה.
להמשך קריאה »
בתחילת ינואר קיבלתי מייל עם בקשה למתכון לתערובת ביתית להכנת משקה שוקו. השבתי מייל עם המלצות כלליות (מי היה יכול לחשוב כמו שצריך באותה תקופה..?), אבל המתכון הדהד בראשי. לא מזמן ערכתי סקירה מקיפה של תועלת בקקאו ובשוקולד (צפו לשמוע על כך בקרוב), וחשבתי שזו ההזדמנות להוציא את הקקאו מהארון.
הבעיה (ונתחיל בחידון קצר):
האם ידעתם שהרכיב העיקרי באבקה להכנת שוקו קנויה הוא בכל סוכר?
שרוב הסיכויים שהיחס הוא 2:1 לטובת הסוכר?
שאבקה כזו מכילה חומרי טעם וריח?
הדרך הבריאה ביותר להנות מיתרונות הקקאו היא לשתות אותו עם כמה שפחות סוכר. לכאורה אין צורך במתכון, כיוון שאת האבקה התעשייתית הקנויה רצוי להחליף בקקאו ולגמור עניין.
העניין הוא שלרוב החיך של הילדים (וגם שלנו) מורגל בטעמים המתוקים ובתוספת הסוכר מצד אחד, וכן בתוספת חומרי הטעם מצד שני.
הפיתרון:
"רקיחת" אבקה ביתית להכנת שוקו, בשילוב של תבלינים מחזקי טעם, כמו קינמון ווניל (אני מאמינה שגם אניס, ציפורן וג'יג'ר יתאימו- אבל אני מציגה את גירסת המיינסטרים למתכון), והוספת הסוכר בנפרד לכוס המשקה. הסוכר אינו כלול באבקה עצמה, ולכן ניתן לשלוט בכמויות, ולהפחיתן עם הזמן.
ואיזה כיף שמזג האוויר החליט להתאים את עצמו למתכון 
להמשך קריאה »
