‫בישולוג - בישול עם הגיון » ללא גלוטן‬

‫יש לי במיה על האש‬

‫יערה‬ — Fri, 30 Jul 2010 09:02:02 +0000

בכל שבוע מגיעים אליי ירקות טריים. אין לי שליטה על סוג הירקות שיגיעו- הדבר תלוי בעונה, בבשלותם ובסוג שאותו בחרו המגדלים לגדל. ירק חדש ה’נוחת’ על מפתן דלתי מחייב אותי להתעמת עם אחד מפחדיי הכמוסים ביותר: שמשהו שבישלתי לא יצליח. וכך, גם אם מעולם לא הכנתי כרוב ניצנים, שעועית תאילאנדית, או דלעת ערמונים, אין לי ברירה- זה בסל, זה טרי, ולכן אני אכין את זה- ויהי מה.

מניסיון עבר אני יודעת שבמקרים האלה אסור לבזבז זמן. כל השהיה תגרום ליותר חרדה והימנעות והעניין יתנפח למימדים של משהו אימתני, בלתי אפשרי ובלתי מושג כשבסך הכל מדובר בבישול ירק (!) , והפיתרון הוא פשוט לקפוץ למים ולהזכיר לעצמי שכשמנסים לבשל משהו לראשונה והוא מצליח- אין הרגשה טובה מזו..

לא האמנתי שאכין במיה, שבכל פעם שנתקלתי בשמה שקשקתי ועשיתי פרצוף (על לא עוול בכפה), במיה ששמה הרע (כל כך לא הוגן!) הלך לפניה- מבלי שאי פעם נתקלתי בה פנים מול פנים- ומבלי שאנסה לבשל אותה אפילו לא פעם אחת.

החלטתי לנסות את המתכון הראשון שבו נתקלתי, מה גם שכל הרכיבים היו בהישג ידי. התכנון היה לחלוק את התבשיל עם בעלי היקר- אבל אני חייבת לציין שלא הייתה לו הזדמנות.

במיה, אהובתי, איפה היית כל השנים?

קרא את המשך המאמר : יש לי במיה על האש

‫כמה סגול מצידך!‬

‫יערה‬ — Mon, 08 Feb 2010 17:24:10 +0000

הכל התחיל לפני שלוש שנים, בטעימה מקרית של סלט. המסעדה הייתה חצי חשוכה, הסלק היה צלוי על גחלים והחוויה כולה הייתה כהפתעה מבורכת: בביס אחד שיניתי את דעתי. כך הצטרף הסלק לשומר ולירקות נוספים שאני מגלה בבגרותי, ואני מאד נהנית ממנו.

קרא את המשך המאמר : כמה סגול מצידך!

‫אבחנו את עצמכם: האם אתם מכורים לאבוקדו?‬

‫יערה‬ — Wed, 13 Jan 2010 19:32:56 +0000

היום בנוסף למתכון אני מצרפת שאלון (התשובות שלי בסוגריים). אם עניתם בחיוב על יותר משלוש שאלות – סימן שאנחנו יחד בסיפור הזה, ואני יכולה לישון בשקט:

האם בכל פעם שאתם בסופר אתם מבלים לפחות שלוש דקות ליד איזור האבוקדו, בחיפוש אחר אבוקדו בשל? (כן, לפעמים חמש)
האם קרה שמרוב תסכול החרמתם את האבוקדו לחלוטין והחלטתם בליבכם לא להתקרב ולא לתור אחר אבוקדו נוסף בחייכם? (כן. כל פעם שאני בסופר, זה קורה)
האם שכחתם את החלטתכם בפעם הבאה שנכנסתם לסופר? (ברור)
האם התנסתם בטריק הידוע של ‘שליפת האבוקדו הבשל שמתחבא בתחתית הערימה’? (אההמ.. כן, אבל זה לא תמיד עובד)
האם ברגע שמשכתם אותו הפלתם עשרה נוספים לריצפה -אבל לא אכפת לכם כי השגתם מה שרציתם? (היי! אני תמיד מרימה אותם בחזרה..)
האם כשאתם לא מצליחים למצוא אבוקדו בשל אתם מרגישים כאילו כל העולם נגדכם ולהיפך- כשאתם מוצאים אז מדובר במזל מקרי וחד פעמי? (כן, אין אמונה כשמדובר באבוקדו)
האם קרה שנתקלתם באבוקדו בשל במקרה ומצאתם את עצמכם קונים ארבעה? (כן, לפני שבועיים. הייתי חייבת)

יש לי בעיה. האהבה לאבוקדו והבלתי אפשריות להשיגו הפכה לסוגיה שמעסיקה אותי קצת יותר מהתקין, כך מסתבר. אבל אני מנסה לא להיות קשה עם עצמי, כי כשאני סוף סוף מוצאת אבוקדו בשל- זה כמעט שווה את ההפרעה.

קרא את המשך המאמר : אבחנו את עצמכם: האם אתם מכורים לאבוקדו?

‫צ'יפס גזר אפוי‬

‫יערה‬ — Fri, 16 Oct 2009 13:49:05 +0000

בתקופת החגים ביקרתי אצל ההורים וראיתי תכנית מרתקת על חטיפים מלוחים. את התכנית הקליט עבורי אבא שלי מערוץ ההיסטוריה, כיוון שאההמ – אני מרשה לעצמי לספר לכם את זה כיוון שכבר נפתחנו – אין לנו טלוויזיה. מבחירה.

לאחר שלקחתם לעצמכם כמה רגעים להכיל את ההלם, אספר לכם למה זו הייתה תכנית מרתקת: אני שהיסטוריה לא מסקרנת אותי כהוא זה, התעניינתי לשמוע על מקורותיו של הצ’יפס, ולהיווכח כיצד גלגלי ענק כלכליים ותו לא הניעו את אמריקה להפוך למעצמת חטיפים מלוחים כדוגמת צ’יטוס, דוריטוס ופרינגלס ומדוע כיום יש כמה מאות (!) טעמים שונים של חטיפי צ’יפס.

מיותר לציין ששעה שלמה של נתוני צריכה מבעיתים וליטרים של שמן לא תרמה לתיאבון שלי אז. יחד עם זאת, בעוד שהתכנית הסתיימה לא מכבר – קולות הכרסום ממשיכים לזמזם בראשי מאז אותו שבוע. כנראה שמתחשק גם לי איזה חטיף מלוח בעצמי.

קרא את המשך המאמר : צ'יפס גזר אפוי