אני גאה להשוויץ שאני לא הבשלנית היחידה בבית. כשאני בעבודה ולמיקי יש את המטבח לעצמו, או אז נולדים המתכונים הטובים ביותר.
מיקי מבשל מהבטן, כמו הסבתות. מוסיף ומתבל לפי הרגש, לא מודד ולא מחשב. בלי יותר מדי התחכמויות, בלי לבזבז זמן – בישול אמיתי, ישיר וטעים. והתוצאות לא מאחרות להגיע. הוא מומחה בהכנת סטייקים עסיסיים, כמו גם פסטה טונה מאלפת שהוא מכין בעצימת עיניים (אני מבטיחה מתכון ברגע שאני אצליח להבין בעצמי איך הוא מכין אותה!). המתכון לממרח השוקולד האלמותי הוא למעשה שלו, וזו דוגמא מצויינת לאלתור של רגע שנרשם כהצלחה כבירה.
היה זה רעיון שלו להוסיף מעט קמח תירס לחביתה, ותאמינו או לא- המעט הזה עושה את ההבדל. החביתה תפוחה, משביעה יותר- ונהדרת. (טיפ לייבוש תבלינים- בהמשך).
להמשך קריאה »
שוב פספסנו את ט”ו באב. כשכל הארץ חוגגת, החנויות מנפנפות במרכולתן ורשתות הפארם זועקות במבצעיהן המקושטים בלבבות – אני מתכנסת פנימה ומהרהרת.. על כך שפעם הספיק פרח אחד להביע אהבה, וכל המסחריות הזו מוציאה את התוכן מהרעיון ומותירה רק אריזה מצועצעת.
מה גם שאנחנו לא חוגגים כשמחליטים בשבילינו (ע”ע לוח השנה, או רשתות להלבשה תחתונה), אלא מתי שמתחשק לנו, או כשיש מאורע המצדיק חגיגה.
ואם כבר לחגוג, למה לא בארוחה רומנטית מעשה ידינו?
אם מתחשק לכם להכין ארוחה זוגית, אני שמחה לשתף אתכם בגירסת הרטטוי שלי, אותה הכנתי וצילמתי בסוויטת ירח הדבש שלנו בפרובאנס. (וזה המקום להגיד שאני מעוניינת לחזור לשם, כמה שיותר מהר).
להמשך קריאה »
שייך לנושא גלידות שלגונים וקרטיבים, דל מלח, דל שומן, טבעוני, כדאי להשקיע, ללא בישול, ללא גלוטן, מתוקים, פירות, צמחוני בתאריך 13 ביולי, 2009 6 תגובות »
מה קורה עם כל הקפואים לאחרונה אתם שואלים?
ובכן, הקיץ מביא איתו חום בלתי אפשרי, ולצערי המזגן הקטן שלי רק 'עושה רוח' – תרתי משמע.
אי לכך ובהתאם לזאת השבתתי את התנור לאלתר והמקפיא שלי נעור מרבצו. אפילו פתחתי קטגוריה חדשה של גלידות שלגונים וקרטיבים, בה ריכזתי את כל המתכונים בנושא, במיוחד בשבילכם.
אם תסתכלו סביב, קרוב לודאי שתמצאו עץ תותי-עץ גם אצלכם בשכונה. יחד עם זאת, אם יש דיירים שמבינים עניין- הם מקדימים וקוטפים ומחסלים את המלאי של הפרי הנהדר הזה. כבר זמן מה אני מתכוונת לקטוף גם לי ולשלב אותו במאכל, ומרוב כוונות כמעט ופספסתי את העונה. ביום שישי האחרון נתקלתי בסלסילה בשוק האיכרים בתל אביב ולא יכולתי לעמוד בפיתוי.
להמשך קריאה »
ליצור שלגון חלב בבית. לערבב מספר חומרים ולהקפיא, או במילים אחרות ליצור קסם.
אני שייכת לקבוצת אנשים שבילדותם ניסו להיות חכמים ומילאו כוס בחלב מעורבב עם סוכר, זרקו פנימה כפית והניחו ביראת כבוד במקפיא. זה תמיד היה נראה רעיון פחות טוב אחרי מאבק של דקות ארוכות לחילוץ ה'גלידה' המסכנה, ואפילו פחות טוב לאחר טעימת התוצאה..
כשהתבגרתי, הבנתי ששלגון חלב אמיתי וטעים אי אפשר ליצור בבית, ובצר לי התמכרתי לשלגון 'ימית' או בשמו השני 'גלית' או בשמו השלישי 'קיד וידאו' (או בשמו הרביעי 'טוטי פרוטי'). כשאכלתי גלידה בגביע, תמיד בחרתי את אותו הטעם: גלידת וניל עם דובדבנים אדומים מסוכרים. למראית עין, ויתרתי על הכנה ביתית. אבל אף פעם לא הפסקתי לחלום.
הרבה קייצים עברו מאז, ואהבתי הבלתי מעורערת לשלגון חלבי נותרה בעינה. לכן כשגיליתי היום שהצלחתי לחבר את שתי האהבות שלי למתכון אחד פשוט שטעמו לא נופל מהמקור, הרגשתי ניצחון של ילדה.
להמשך קריאה »
