שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, ארוחות מהירות, ביצים, דל פחמימות, חלב ומוצריו, ירקות, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, עשיר סיבים, צמחוני בתאריך 31 בדצמבר, 2011 6 תגובות »
לפני המתכון –הודעת הבהרה לגבי הכיוון שהבלוג לוקח לאחרונה: מצד אחד- אני כל כך שמחה על התגובות שלכם לרשומה הקודמת (אפשר למצוא אותה בלשונית 'אנחנו משפחה'-סמוך ל'אודות'), מחמם את הלב שאני לא לבד 
מצד שני חבל לי שאנשים רוצים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה- אבל אני מבינה: מישהו מצפה למתכון ובמקום מקבל המלצה לטיטולים. אף על פי שלעולם אני לא אמליץ על טיטולים אבל הבנתם את הכוונה. למרות שהבטחתי לא להטריד אתכם ברשומות הלא רלוונטיות – מצטערת זה בסוף יקרה. שגב אחי המוכשר שמהווה את הצד הטכני של הבלוג מתחתן וקצת עסוק כרגע (סליחה שגב), וכל נושא העיצוב/הרשמה לעדכונים וכו' לא עומדים להשתנות בקרוב.
כך יוצא שתקבלו עדכון לכל הרשומות, כולל טיטולים. מי שרוצה לקרוא, להגיב ולהשתתף–מוזמן בשמחה- ומי שלא- לא.
ככל שאני חושבת על זה – זה הכיוון שלי כרגע, זוהי הבמה שלי ואלו המילים אותן אני רוצה להקליד. כפי הנראה זה לא הולך להשתנות אלא רק להעמיק. אז כל קוראיי הנאמנים ושהחסידה לא ביקרה אותם עדיין – היה לי נהדר איתכם עד עכשיו, ואבין לחלוטין אם תרצו לנדוד לבלוגים ללא קטקטים בבית- קבלו טעימת פרידה טעימה טעימה:
להמשך קריאה »
*הזוכה- בסוף הרשומה*
אם הייתי כותבת עכשיו ספר בישול הייתי בוחרת לפנות לקהל היעד של אימהות לתינוקות וקוראת לו 'בישול בשקט'. כרגע, כל מה שמכוון את חיי הוא שאור תישן וששנתה לא תופרע. רבים הם הדברים שאני לא מעזה לעשות כשאור ישנה ואפילו כעת, בעודי יושבת בממ"ד הסמוך לחדרה, מקלידה בחושך (אין לכם מושג עד לאן הפלורסנט מאיר פה) ושומעת את המוצץ נופל אני חרדה. אני מכרכמת את פניי כמו קרמיט כאשר מיקי טורק את דלת המיקרו-גל או שולף משהו משקית מרשרשת ('אור תקום! בשקט.. בשקט!') ומחניקה אפצ'ים, פלאפונים, ואורחים ללא רחמים.
נכון, אין דבר כזה בישול שקט לחלוטין- אבל במסגרת כל הדברים החדשים שלומדים כשהופכים להורים למדתי לצמצם רעשים. אחד הטריקים הוא לא לבשל. אוכל נא הוא שקט הרבה יותר, ובמקרים רבים בעל ערך תזונתי גבוה יותר.
אז מה מיוחד פה? את הרוטב מכינים בזריזות (על קרש החיתוך – פחות כלים לשטוף), כשהפסטה על האש – והוא מוכן הרבה לפניה. הפסטה החמה 'מבשלת' מעט את הרוטב ומעצימה טעמים. חומרי הגלם טריים ובריאים (הידעתם ששום כדאי לאכול טרי?) ושני בני הזוג בסוף הארוחה הולכים לנשוף על הפנלים ולהבריח נמלים.
להמשך קריאה »
טוב אז לא ממש חזרתי.
בין מעבר דירה ובקיעת זוג שיניים (כן, אני יודעת שזה מוקדם) לא היה לי ממש זמן לעצמי. איך נכנסו שני האירועים האלה באותה שורה אין לי מושג. נסו אתם להשתמש במסקינגטייפ כך שלא ירעיש, לארוז תוך כדי הנקה, או להניק תוך כדי אריזה ולנסות למצוא את הנשכן המושלם רק כדי לגלות שאור מעדיפה לנשוך את האצבעות של אבא..
התוצאה הייתה שבועות שלמים בהם לא התקרבתי למחשב, (סליחה על כל התגובות והמיילים שלא נקראו -הדבר יתוקן במהרה) ואחרים בהם קראתי ברפרוף בלוגים של אחרים, התלהבתי וכמובן לא עשיתי עם זה כלום.
הלילה אור קמה רק 4 פעמים, והיות ואני רעננה יחסית -החלטתי לסיים את הרשומה הזו ויהי מה. לא מזמן אני ומיקי חגגנו עשר שנים יחד, וחשבתי לחלוק איתכם את הסיפור והעוגה שמאחוריו:
מיק- הרשומה הזאת מוקדשת לך ♥
להמשך קריאה »
כשצילמתי את התמונות לרשומה הזו, חשבתי שיהיה כדאי לצלם תמונה אחת של הצזיקי מרוח על לחם. לא חשתי כל רעב בעת הצילום. לאחר שלקחתי את הביס הראשון צולמה התמונה האחרונה. הייתי חייבת לאכול את הפרוסה עד תומה באותו הרגע ממש ומיד להכין לעצמי עוד שלוש. כזו היא ההשפעה של צזיקי עליי.
כשהבלוג היה עוד בחיתוליו העליתי מתכון לצזיקי. באותה התקופה לא ידעתי כלום על כתיבת בלוג או צילום מזון והיום, שלוש שנים אחרי – אני מרגישה שאני יודעת אפילו פחות. מה שכן ידוע לי בבירור הוא שהייתי בכרתים פעמיים. טעם הצזיקי השאיר את חותמו עליי בצורה שלא עשה זאת שום מאכל אחר. מתוך רצוני לתת לו יותר כבוד מהרשומה ההיא אני מגישה לכם אותו שוב- כמזכרת מהקיץ העקשן שאולי סוף סוף יפנה את מקומו לסתיו..
להמשך קריאה »
