ישנם רגעים בחיים שמתחשק לאכול משהו שומני ופריך, ואם מדובר במאכל עם ’טעם של פעם’- מה טוב. מאז שהתחיל להתקרר, הרגעים הללו נעשים תכופים יותר ויותר.
שילוב של בצק, מלית תפוחי אדמה ורוטב פטריות לנצח יזכיר לי את המנה הראשונה האלמותית בבר מצוות (תמיד ניסיתי להיות מנומסת ולאכול את הבורקס עם סכין ומזלג, רק כדי לגלות שחתיכה ממנו התעופפה היישר לתוך הגביע של האדם בשולחן שלצידי).
עקב פרץ נוסטלגי עמוק מכפי שאוכל להבינו, התחשק לי לאחרונה להכין את הגירסא שלי לפסטלים המטוגנים ולרוטב הפטריות המשומרות (שאהבתי כל כך!). יצרתי רוטב עמוס בצל ופטריות טריות, ופסטלים אפויים ושחומים. מה אומר לכם, הטעם עולה על כל דמיון ובמקרה הזה השדרוג ניצח את הנוסטלגיה.
אני יודעת שאין כאן יותר מדי סיבים תזונתיים, ויטמין C או ברזל. אני יודעת שמדובר בפחמימה בתוך פחמימה. תסלחו לי אבל במקרה הזה, לא איכפת לי.
להמשך קריאה »
בתקופת החגים ביקרתי אצל ההורים וראיתי תכנית מרתקת על חטיפים מלוחים. את התכנית הקליט עבורי אבא שלי מערוץ ההיסטוריה, כיוון שאההמ – אני מרשה לעצמי לספר לכם את זה כיוון שכבר נפתחנו – אין לנו טלוויזיה. מבחירה.
לאחר שלקחתם לעצמכם כמה רגעים להכיל את ההלם, אספר לכם למה זו הייתה תכנית מרתקת: אני שהיסטוריה לא מסקרנת אותי כהוא זה, התעניינתי לשמוע על מקורותיו של הצ’יפס, ולהיווכח כיצד גלגלי ענק כלכליים ותו לא הניעו את אמריקה להפוך למעצמת חטיפים מלוחים כדוגמת צ’יטוס, דוריטוס ופרינגלס ומדוע כיום יש כמה מאות (!) טעמים שונים של חטיפי צ’יפס.
מיותר לציין ששעה שלמה של נתוני צריכה מבעיתים וליטרים של שמן לא תרמה לתיאבון שלי אז. יחד עם זאת, בעוד שהתכנית הסתיימה לא מכבר – קולות הכרסום ממשיכים לזמזם בראשי מאז אותו שבוע. כנראה שמתחשק גם לי איזה חטיף מלוח בעצמי.
להמשך קריאה »
אני גאה להשוויץ שאני לא הבשלנית היחידה בבית. כשאני בעבודה ולמיקי יש את המטבח לעצמו, או אז נולדים המתכונים הטובים ביותר.
מיקי מבשל מהבטן, כמו הסבתות. מוסיף ומתבל לפי הרגש, לא מודד ולא מחשב. בלי יותר מדי התחכמויות, בלי לבזבז זמן – בישול אמיתי, ישיר וטעים. והתוצאות לא מאחרות להגיע. הוא מומחה בהכנת סטייקים עסיסיים, כמו גם פסטה טונה מאלפת שהוא מכין בעצימת עיניים (אני מבטיחה מתכון ברגע שאני אצליח להבין בעצמי איך הוא מכין אותה!). המתכון לממרח השוקולד האלמותי הוא למעשה שלו, וזו דוגמא מצויינת לאלתור של רגע שנרשם כהצלחה כבירה.
היה זה רעיון שלו להוסיף מעט קמח תירס לחביתה, ותאמינו או לא- המעט הזה עושה את ההבדל. החביתה תפוחה, משביעה יותר- ונהדרת. (טיפ לייבוש תבלינים- בהמשך).
להמשך קריאה »
שייך לנושא אפוי זה שפוי, ארוחת הצהריים שלי היום, דגנים, טבעוני, כדאי להשקיע, ללא תוספת סוכר, מופחת שומן, עשיר חלבון, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 17 באוגוסט, 2009 12 תגובות »
פלאפל אפוי בפיתה, עם ירקות והמון טחינה. מדובר במנה שהייתי מוכנה לאכול כל יום.
רוצים גם? הנה כמה המלצות:
להמשך קריאה »
