הכל התחיל כשמיקי הכין לי אוכל לעבודה, ובשקית היה בין היתר כריך עם חמאת בוטנים. כשסוף סוף אכלתי אותו בנסיעה חזרה 5 שעות מאוחר יותר- הייתה לו ארומה משכרת ומתוקה של בננה רק בגלל שישבה לצידו בשקט בננה, באותה השקית (קרה לכם פעם?). אם היה מדובר על כריך עם גבינה בולגרית או אבוקדו אני מאמינה שהאפקט היה פחות חיובי- אבל עם חמאת הבוטנים- זה היה תענוג.
זה קרה ממש מזמן, אבל לאחרונה התחלתי לחשוב לעצמי, היות ומתברר שחמאת בוטנים ובננה זה שילוב כל כך טעים, למה לא להכניס את הבננה לתוך הסנדוויץ'?
הכנתי טעמתי, והגעתי לגן עדן.
זו הסיבה שהיום לא אספר לכם עלמאכלים שגרתיים שבישלתי היום כמו מרק אפונה ואטריות, אלא אתן הצצה לכריך הלא שגרתי אך המושלם הזה.
השאלה היא: האם אתם חושבים שתעמדו בזה?
להמשך קריאה »
אני מאד מתגעגעת לחורף, ואפילו אסתפק בקצת סתיו. לחם ביתי תמיד מסמל עבורי חורף, ובתקופה הזו בה הטמפרטורות יורדות מעט, בייחוד כשיש בידי מתכון המצדיק זאת- אין לי בעיה להדליק את התנור במטבח כשכל המזגנים בבית עדיין עובדים, או אם לצטט את דירקטור וולט: 'למה לכבות מזגן כשאפשר להדליק תנור חשמלי?'
מה שכן חשבון החשמל המתין לנו הבוקר בתיבת הדואר (אאוץ').
המתכון פורסם במקור ב 2007 ולאחרונה שוכלל, צולם מחדש ונכללו בו תשובות לשאלות שלכם עד כה. אז אם מתחשק לכם כמוני לצאת להרפתקה חורפית מקדימה, לכו על זה..
להמשך קריאה »
היום הוא יום חג. לא רק בגלל שבועות המתקרב- אלא כיוון שסוף סוף סיימתי לערוך את הרשומה על הלחם הכי טעים שאכלתי עד כה – והמתכון כולו שלכם.
את המתכון הזה רציתי לחלוק איתכם לפני יובלות – עוד כשהתקיים מפגש החברים שהחמצתי, וכל יום שעבר בו לא עשיתי זאת חשתי החמצה שהמתכון יושב לו לבד בחושך- ואף אחד לא מכין אותו חוץ ממני.
אומר לפני כן בגילוי לב שאם מישהו היה מספר על על מתכון הלחם ‘הכי טעים’ שלו ומגלה שהרכיב הסודי בו הוא סובין שיבולת שועל, אותה נסורת שאמורה להיות בריאה בשבילנו- הייתי בוודאי אומרת: “כן.. זה נשמע נחמד.. יש לך אולי מתכונים אחרים, פחות מוזרים?”
יחד אם זאת, אני מפצירה בכם להניח את המוזרות בצד ולא להירתע כי בסך הכל מדובר במתכון לחם פשוט, אפילו ללא לישה (!) שבסך הכל משתמש ברכיב שאפשר לקנות היום בכל סופר.
אז למה להכין דווקא את הלחם הזה כשיש מאות מתכוני לחם אחרים פחות משונים?
יופי ששאלתם, שתי סיבות עיקריות- הטעם והמרקם. הטעם עשיר עם רמז לתיבול בצלי ומליחות מדוייקת, והמרקם שמתקבל הוא הכלאה בין לחוח לפוקאצ’ה- מעולה להטבעה ברטבים עשירים, צזיקי ושאר גבינות- וכלל לא רע בפני עצמו.
צילמתי (כמעט) את כל שלבי הכנה כדי להמחיש, לשכנע ולהדגים ובעיקר להראות לכם שאפשרי להגיע מזה:
לזה:
להמשך קריאה »
‘יערה הלא קשורה’, זה הכינוי שהדבקתי לעצמי היום, בעודי נאבקת בחמסין אך נחושה לפרסם עוד הערב את מתכון המרק הזה. העניין הוא שמרק כל כך מגוחך בפשטותו וכל כך גאוני בטעמו, על ניחוחו הצרפתי, מזכיר לי איפה הייתי בשנה שעברה.
אני מודה לעדנה היקרה, שהסכימה שאחלוק את יצירתה עם רבים: מרק קטיפתי, שמעט חמאה וחלב מעשירים אותו עד מאד, מומלץ כארוחת פינוק למי שאתם אוהבים, ועלותו פחות מ 180 קק”ל לצלחת.
כמובן שעדנה, בהיותה דיאטנית כמעט והתביישה בכך שיש במרק חמאה ולא שמן קנולה, ומיהרה לציין, שחלילה לא אחשוב אחרת – שהוא משביע ומהווה ארוחה בפני עצמו. בתחילה הסתייגתי להתחיל מתכון מרק עם חמאה, אפילו שמדובר ב 30 גרם לסיר שלם (מה לעשות, כזאת אני) אבל נכנעתי- ואני ממליצה שגם אתם תיכנעו- לפחות פעם אחת. (חוץ מזה, כרישה מאד אוהבת חמאה. ולפעמים- גם אני).
להמשך קריאה »
