בישולוג – בישול עם הגיון

"כבשה שחורה- האם יש לך צמר נעים?

יש ויש -  צמר לי מלוא השקית!

מהההההההההה"

השיר הזה מתנגן לי בראש בכל שעות העירות וכשאני ישנה אני מדקלמת את "שני עיגולים".

אבל אני לא מתלוננת.

ואחרי ששיתפתי אתכם בפסקול שלי, נעבור לקטשופ.

אף פעם לא הייתי מאלו שלא יכולים בלעדיו, אבל אם נתקלתי בו מדי פעם- לא סירבתי.

אחותי לורין לעומת זאת היא מהמכורים חזק בייחוד ליד שניצל ואורז.

כיוון שאני כל הזמן מחפשת איך להקשות לעצמי את החיים להכין דברים בעצמי כבר כמה שנים אני חושבת על מתכון ביתי לקטשופ- כזה ששאדע מה יש בפנים, ואולי יהיה עם פחות מלח או סוכר.

העניין הוא..

האם נתקלתם פעם במתכון שף לקטשופ ביתי?

אלו רק חלק מהרכיבים שתמצאו:

עגבניות טריות – חלוטות ומקולפות (כמובן), זרעי כוסברה, קינמון, רוטב סויה(??), פלפל חריף, שום, ציפורן, בצל, שמן זית… ועוד ועוד ועוד..

במתכונים האלה הקטשופ מתבשל לו שעות עד להסמכה והצטמצמות, ותמיד אבל תמיד מזהירים מראש בתחילת המתכון שהטעם שלו יוצא שונה מקטשופ רגיל.

יופי. תודה באמת.

אם לחזור לאחותי, (שמהיום תיקרא כאן דודה לורין) באחד מהימים ההריוניים שלי (שהיו לפני מליון שנה בערך) היא קפצה אליי לצהריים והכנתי שניצל בתנור ואורז. 5 דקות לפני שהיא באה נזכרתי שאין לי בבית קטשופ. אלתרתי משהו. היא דפקה בדלת וטעמה. התוצאה הייתה הצלחה. שמרתי את המתכון בבטן כבר כמה חודשים, ועכשיו, כשאור אוטוטו מספיק גדולה לטעום קטשופ בעצמה אני חולקת איתכם את האלתור השווה הזה.

להמשך קריאה »

בבוקר יום חמישי האחרון ישבנו שלוש דיאטניות ואנוכי וקשקשנו בעודינו ממתינות לפתיחת כנס. הייתי די מנומנמת מהנסיעה, אך התעוררתי באחת כששמעתי את המילה פרובאנס – איריס סיפרה שהוריה כרגע בעיצומו של טיול בן חודש באיזור. אאוץ’. בעודי מתרפקת בנעימים על גלי הנוסטלגיה, קראה שנטל (שהיא בעלת גישה הרבה יותר תכליתית ממני לחיים):

-“תבקשי מהם הרב דה פרובאנס!”

-“מי? מה? איך..?” שאלו טלי ואיריס.

ורק אני מלמלתי לעצמי: ‘כמובן, איך לא חשבתי על זה קודם’.

להמשך קריאה »

בתחילת ינואר קיבלתי מייל עם בקשה למתכון לתערובת ביתית להכנת משקה שוקו. השבתי מייל עם המלצות כלליות (מי היה יכול לחשוב כמו שצריך באותה תקופה..?), אבל המתכון הדהד בראשי. לא מזמן ערכתי סקירה מקיפה של תועלת בקקאו ובשוקולד (צפו לשמוע על כך בקרוב), וחשבתי שזו ההזדמנות להוציא את הקקאו מהארון.

הבעיה (ונתחיל בחידון קצר):

האם ידעתם שהרכיב העיקרי באבקה להכנת שוקו קנויה הוא בכל סוכר?

שרוב הסיכויים שהיחס הוא 2:1 לטובת הסוכר?

שאבקה כזו מכילה חומרי טעם וריח?

הדרך הבריאה ביותר להנות מיתרונות הקקאו היא לשתות אותו עם כמה שפחות סוכר. לכאורה אין צורך במתכון, כיוון שאת האבקה התעשייתית הקנויה רצוי להחליף בקקאו ולגמור עניין.

העניין הוא שלרוב החיך של הילדים (וגם שלנו) מורגל בטעמים המתוקים ובתוספת הסוכר מצד אחד, וכן בתוספת חומרי הטעם מצד שני.

הפיתרון:

"רקיחת" אבקה ביתית להכנת שוקו, בשילוב של תבלינים מחזקי טעם, כמו קינמון ווניל (אני מאמינה שגם אניס, ציפורן וג'יג'ר יתאימו- אבל אני מציגה את גירסת המיינסטרים למתכון), והוספת הסוכר בנפרד לכוס המשקה. הסוכר אינו כלול באבקה עצמה, ולכן ניתן לשלוט בכמויות, ולהפחיתן עם הזמן.

ואיזה כיף שמזג האוויר החליט להתאים את עצמו למתכון

להמשך קריאה »

לפעמים גם אני חולמת על "חיים קלים". בסופו של שבוע מטורף ולחוץ, כזה שיוצאים בו מוקדם בבוקר ושבים מאוחר בלילה כל שמתחשק לי לעשות במטבח הוא לחמם משהו מספר דקות שניות ולאכול.

המתכון המוצג בגאווה היום, הוא פרי מטבחה של פרנסין בנעמי, חברה טובה, ובשלנית מהבטן שכל מתכון היוצא מפיה (והיא זוכרת את כולם בעל פה!) מתחיל במשפט "זה ממש פשוט.."

ואכן, המרמומה (רוטב עגבניות ופלפלים טוניסאי) של פרנסין פשוטה מאין כמוה: רק לקצוץ בזריזות פלפלים, עגבניות ושום, ולתת לאש הכיריים לעשות את עבודתה.

הבונוס הוא, מלבד קלות ההכנה והטעם המשובח הוא שניתן להקפיא את הרוטב בקופסאות פלסטיק קטנות לעת הצורך. המרמומה מפשירה יחסית מהר בטמפרטורת החדר, וניתן להוסיף אותה כך, חצי קפואה לסיר עם בצל מטוגן, כדי ליצור בן רגע רוטב לפסטה (ניסיתי בסוף יום ארוך מאד ויצא מצויין).

כמו כן, המרמומה מהווה בסיס עשיר לשקשוקה וטעימה במיוחד ליד קוסקוס של שישי בצהריים.

להכין כשיש זמן, ולהנות כשאין כח. ותודה לפרנסין על המתכון והרעיון!

להמשך קריאה »