שייך לנושא דל מלח, כדאי להשקיע, מזווה חכם בתאריך 30 בספטמבר, 2009 17 תגובות »
בבוקר יום חמישי האחרון ישבנו שלוש דיאטניות ואנוכי וקשקשנו בעודינו ממתינות לפתיחת כנס. הייתי די מנומנמת מהנסיעה, אך התעוררתי באחת כששמעתי את המילה פרובאנס – איריס סיפרה שהוריה כרגע בעיצומו של טיול בן חודש באיזור. אאוץ’. בעודי מתרפקת בנעימים על גלי הנוסטלגיה, קראה שנטל (שהיא בעלת גישה הרבה יותר תכליתית ממני לחיים):
-“תבקשי מהם הרב דה פרובאנס!”
-“מי? מה? איך..?” שאלו טלי ואיריס.
ורק אני מלמלתי לעצמי: ‘כמובן, איך לא חשבתי על זה קודם’.
להמשך קריאה »
בתחילת ינואר קיבלתי מייל עם בקשה למתכון לתערובת ביתית להכנת משקה שוקו. השבתי מייל עם המלצות כלליות (מי היה יכול לחשוב כמו שצריך באותה תקופה..?), אבל המתכון הדהד בראשי. לא מזמן ערכתי סקירה מקיפה של תועלת בקקאו ובשוקולד (צפו לשמוע על כך בקרוב), וחשבתי שזו ההזדמנות להוציא את הקקאו מהארון.
הבעיה (ונתחיל בחידון קצר):
האם ידעתם שהרכיב העיקרי באבקה להכנת שוקו קנויה הוא בכל סוכר?
שרוב הסיכויים שהיחס הוא 2:1 לטובת הסוכר?
שאבקה כזו מכילה חומרי טעם וריח?
הדרך הבריאה ביותר להנות מיתרונות הקקאו היא לשתות אותו עם כמה שפחות סוכר. לכאורה אין צורך במתכון, כיוון שאת האבקה התעשייתית הקנויה רצוי להחליף בקקאו ולגמור עניין.
העניין הוא שלרוב החיך של הילדים (וגם שלנו) מורגל בטעמים המתוקים ובתוספת הסוכר מצד אחד, וכן בתוספת חומרי הטעם מצד שני.
הפיתרון:
"רקיחת" אבקה ביתית להכנת שוקו, בשילוב של תבלינים מחזקי טעם, כמו קינמון ווניל (אני מאמינה שגם אניס, ציפורן וג'יג'ר יתאימו- אבל אני מציגה את גירסת המיינסטרים למתכון), והוספת הסוכר בנפרד לכוס המשקה. הסוכר אינו כלול באבקה עצמה, ולכן ניתן לשלוט בכמויות, ולהפחיתן עם הזמן.
ואיזה כיף שמזג האוויר החליט להתאים את עצמו למתכון 
להמשך קריאה »
לפעמים גם אני חולמת על "חיים קלים". בסופו של שבוע מטורף ולחוץ, כזה שיוצאים בו מוקדם בבוקר ושבים מאוחר בלילה כל שמתחשק לי לעשות במטבח הוא לחמם משהו מספר דקות שניות ולאכול.
המתכון המוצג בגאווה היום, הוא פרי מטבחה של פרנסין בנעמי, חברה טובה, ובשלנית מהבטן שכל מתכון היוצא מפיה (והיא זוכרת את כולם בעל פה!) מתחיל במשפט "זה ממש פשוט.."
ואכן, המרמומה (רוטב עגבניות ופלפלים טוניסאי) של פרנסין פשוטה מאין כמוה: רק לקצוץ בזריזות פלפלים, עגבניות ושום, ולתת לאש הכיריים לעשות את עבודתה.
הבונוס הוא, מלבד קלות ההכנה והטעם המשובח הוא שניתן להקפיא את הרוטב בקופסאות פלסטיק קטנות לעת הצורך. המרמומה מפשירה יחסית מהר בטמפרטורת החדר, וניתן להוסיף אותה כך, חצי קפואה לסיר עם בצל מטוגן, כדי ליצור בן רגע רוטב לפסטה (ניסיתי בסוף יום ארוך מאד ויצא מצויין).
כמו כן, המרמומה מהווה בסיס עשיר לשקשוקה וטעימה במיוחד ליד קוסקוס של שישי בצהריים.
להכין כשיש זמן, ולהנות כשאין כח. ותודה לפרנסין על המתכון והרעיון!
להמשך קריאה »
אם אתם קוראים ותיקים של הבישולוג, ודאי שמתם לב שאני אוהבת להכין דברים מאפס. כל פעם שאני טועמת משהו טעים ממקור תעשייתי מעובד, המחשבה הראשונה שעולה לי היא: "איך אפשר להכין את זה בבית?" או יותר נכון, "איך אוכל להכין את זה טוב יותר?"
למה בעצם להכין בעצמכם אם יש מן המוכן? אולי זאת סטייה פרטית שלי אבל אני דוגלת מאד בשיטת "עשה זאת בעצמך": אופה לחמים בבית, (אם הייתי יכולה הייתי עושה זאת יום יום), מכינה קינוחים ועוגיות (לאחרונה יותר מהרגיל..) רוקחת ריבות וממרחים (אני מניחה שהבנתם את הכוונה)..
כלל: ברגע שמזון עובר עיבוד- הערך התזונתי הולך לאיבוד.
לכן, מזון שמכינים לבד, מהחומרים הגולמיים ביותר, ללא התערבות תעשייתית עדיף, מכיוון שאפשר לשלוט על איכות חומרי הגלם, על כמויות הסוכר והמלח, להימנע מחומרים משמרים ושאר מזיקים וזה גם ממש כיף ליצור בבית תוצר שלא יבייש מותג תעשייתי – לא בצורה, לא במראה ולא בטעם.
היום מצרפת מתכון נוסף ומשודרג של אבקת מרק ביתית. המתכון הקודם שהיה ברשותי עדיין מצויין, אך שונה במרקם ובטעם. בתור אוהבת תבלינים, אף פעם לא מתנגדת לעוד צנצנת נוספת לאוסף – ומהי למעשה, אבקת מרק אם לא בראש ובראשונה תערובת תבלינים עם מעט מלח וחומר מסמיך?
להמשך קריאה »
