בישולוג – בישול עם הגיון

זה התחיל.

קפיצה קטנה לסופר משאירה חותם של ריח טיגון לא ברור בבגדים ובשיער.

יותר ויותר אנשים נצפו תועים בקניון, עם מבט מזוגג בעיניים ושאריות מחשידות של אבקת סוכר על קידמת הסוודר.

ועדות המאפיות הגדולות הגישו את מסקנותיהן,  והטעמים יהיו השנה נועזים והזויים מהרגיל.

אין טעם להתעלם, ההכחשה לא תעזור.

הסופגניות כאן, באם אנו רוצים בהן או לא.

להמשך קריאה »

לפעמים מתכון נולד במקרה.. והתוצאה מפתיעה גם אותי. כך קרה עם העוגיות הרכות הללו, שנועדו להיות משהו אחד, ולבסוף נאפו להיות משהו אחר לחלוטין.

בקומה ראשנה – תחתית קוואקר זהובה בניחוח בננה וחמאה, ועלייה מתנוססת קומה שנייה, שוקולדית ונימוחה.

העוגיות האלו מושלמות, בייחוד לרגעים האלו בהם יש חשק בלתי מוסבר לעוגייה/ שוקולד/ משהו מתוק (ולאחרונה זה קורה יותר מהרגיל), אך יחד עם זאת מעוניינים למתן את הכמות..

להמשך קריאה »

הדרך הבריאה ביותר לאכול רימון היא.. דווקא לשתות אותו! מיץ רימונים סחוט (כזה שנסחט בבית ע"י מסחטת מיץ) ששותים טרי או מקפיאים, ומפשירים בכל פעם שרוצים, היא הדרך הבריאה ביותר להנות מרימון לאורך השנה. זאת כיוון שרוב נוגדי החמצון נמצאים בקליפה ובמימברנה ופחות בגרגרים עצמם. זה לא מונע מאיתנו לנשנש את הגרגירים בכף, להכין מהרימון ליקרים ולשלב אותו כמעט בכל מאכל אפשרי..

הפעם הכנתי ממנו ריבה, מופחתת סוכר אך עדיין מתוקה כסוכריה.

למעשה, מדובר בריבה שלא החליטה אם היא ממתק, סוכריה או קרמל מרימונים.

גם אני לא החלטתי.

איך שלא נקרא לה- היא טעימה, ממכרת ויפיפיה.

להמשך קריאה »

מדובר בתופעה שלא מתרחשת כל יום: ניסיתי מתכון חדש לעוגיות, שיניתי פה ושם – והנחתי שהתוצאה תהיה נחמדה.

ואז טעמתי.

אלו עוגיות שאי אפשר לאכול בעמידה. למעשה, אי אפשר לעשות שום דבר במקביל לאכילתן.

כשעצמתי עיניים (לא יכולתי להימנע מכך..) הייתי בטוחה שאני אוכלת שוקולד. אם זו מחית האגוזים, אם זו הארומטיות של גרגרי וניל אמיתיים או פשוט הכל ביחד.

מדובר בעוגיות הכי טעימות שהכנתי עד היום ואני גאה מאד להציגן.

להמשך קריאה »