בישולוג – בישול עם הגיון

ארוחת צהריים פשוטה ומזינה שאכלתי היום (יותר נכון, אתמול).

להמשך קריאה »

לפני מספר חודשים השתתפתי בתחרות מתכונים שערך מגזין מנטה. הפרס הראשון היה מטבח חדש ולצערי לא זכיתי. אני לא לקחתי זאת אישית, אך המתכון שנשלח נעלב עד עמקי נשמתו. כדי להשיב לו מעט מבטחונו שאבד וכיוון שעבורי זה היה ועודנו מתכון מנצח – היום אשתף אתכם בסלט הביצים האהוב עליי ביותר עד כה. מקווה שתעניקו לו בית חם..

לפני המתכון וידוי קטן: אני אוהבת מיונז. בהיתקלות עם מיונז קשה לי מאד לעמוד בפיתוי ואם יכולתי לאכול בוקר צהריים וערב אך ורק מיונז, הייתי קרוב לודאי עושה זאת. תחליפי המיונז הקנויים אינם מהווים תחליף מבחינתי (בפעם הבאה שאתם בסופר הציצו לכמות התוספים שמכיל המוצר) ואם ניתן להחליף במתכון מסויים את המיונז ברוטב על בסיס שמן וחומץ, או במקרה הזה בגבינות עשירות בסידן ולהישאר נאמנים לטעם- אני הראשונה שאעשה זאת.

במתכון הזה החלפתי את כל כמות המיונז בצירוף של גבינה בולגרית וריקוטה (בעלת מרקם כשל שמנת וערכי סידן גבוהים), והוספתי מספר ירקות ארומטיים שמעניקים לסלט פיקנטיות ומעט חיים: הסלרי מעניק פריכות, והצנונית מעניקה צבע עז ומעט חריפות.

הסלט מתאים לארוחת בוקר מאוחרת או לכריך מושקע בסוף היום ומומלץ מאד.

להמשך קריאה »

לפעמים גם אני חולמת על "חיים קלים". בסופו של שבוע מטורף ולחוץ, כזה שיוצאים בו מוקדם בבוקר ושבים מאוחר בלילה כל שמתחשק לי לעשות במטבח הוא לחמם משהו מספר דקות שניות ולאכול.

המתכון המוצג בגאווה היום, הוא פרי מטבחה של פרנסין בנעמי, חברה טובה, ובשלנית מהבטן שכל מתכון היוצא מפיה (והיא זוכרת את כולם בעל פה!) מתחיל במשפט "זה ממש פשוט.."

ואכן, המרמומה (רוטב עגבניות ופלפלים טוניסאי) של פרנסין פשוטה מאין כמוה: רק לקצוץ בזריזות פלפלים, עגבניות ושום, ולתת לאש הכיריים לעשות את עבודתה.

הבונוס הוא, מלבד קלות ההכנה והטעם המשובח הוא שניתן להקפיא את הרוטב בקופסאות פלסטיק קטנות לעת הצורך. המרמומה מפשירה יחסית מהר בטמפרטורת החדר, וניתן להוסיף אותה כך, חצי קפואה לסיר עם בצל מטוגן, כדי ליצור בן רגע רוטב לפסטה (ניסיתי בסוף יום ארוך מאד ויצא מצויין).

כמו כן, המרמומה מהווה בסיס עשיר לשקשוקה וטעימה במיוחד ליד קוסקוס של שישי בצהריים.

להכין כשיש זמן, ולהנות כשאין כח. ותודה לפרנסין על המתכון והרעיון!

להמשך קריאה »

נפלה לידיי דלעת, לדברי אבא שלי: "לא סתם דלעת – זאת דלעת מהמושב..". לאור חיבתי הרבה לירק הכתום הזה והסקרנות שלי מה טעמה של דלעת מהמושב, לא יכולתי לעמוד בפיתוי והייתי חייבת להכין אותה מיד. אפיתי 15 דקות בתנור, ותוך כדי קצצתי עשבי תיבול. שילבתי תרד טרי, גרגירי רימון  ו 1/3 שקית של אינסטנט קוסקוס מלא. תוך פחות מ 1/2 שעה כבר ישבנו לאכול.

הסלט קל להכנה ומהיר, וביחוד נעים וקליל, בין ארוחת חג אחת לשניה, או כתוספת מרעננת.

בעודי פורסת את הדלעת ומניחה בתבנית, חזרתי שנים רבות אחורה, לספר המקסים הזה, ולילדות

המשך חג שמח לכולם,

יערה

להמשך קריאה »