פוסטים ששייכים לנושא 'פירות'

עוגת צימוקים חלבית

אני אוהבת צימוקים. כל כך אוהבת, שבניגוד לתמרים אני לא מוכנה להתפשר על אלו מהסופר (עם הטעם הסבוני והציפוי המבריק- גליצרין? פראפין..? מרכך כביסה..?) כל כך אוהבת שאני מחברת להם שירים בסתר אותם אני מפזמת למיקי בצר לי וכשאני סוף סוף הולכת לחנות התבלינים האהובה עליי וקונה- אני שומרת אותם די בקנאות רק לעצמי.

הפעם רציתי להוסיף אותם למתכון מאפינס שאני מחבבת כבר שנים, מהספר ‘ממטעמי החלב של נירה רוסו’ של מועצת החלב. זה ספר שקיבלנו במתנה מהסופר כשעשינו קניות בחג שבועות אחד (לדעתי זה היה לפני יותר מ 15 שנה) ואני אוהבת אותו מאד, אולי כי הוא אחד הספרים הראשונים בהם השתמשתי במטבח..

מדובר בעוגה (שאפשר להכין כמאפינס, הסבר בהמשך) שלא מצריכה הכנות מוקדמות או שימוש במיקסר, ומה שכיף פה שהבלילה ‘כבדה’ ולכן הצימוקים לא צונחים לתחתית. אל תצפו לעוגה בחושה ועתירת חמאה (לא באמת ציפיתם, נכון? אתם זוכרים באיזה בלוג אתם נמצאים?), אלא למרקם שמזכיר לחמניה עסיסית, לחה ומתוקה.

להמשך קריאה »

קרטיב לימונדה-תות עץ

מה קורה עם כל הקפואים לאחרונה אתם שואלים?

ובכן, הקיץ מביא איתו חום בלתי אפשרי, ולצערי המזגן הקטן שלי רק 'עושה רוח' – תרתי משמע.

אי לכך ובהתאם לזאת השבתתי את התנור לאלתר והמקפיא שלי נעור מרבצו. אפילו פתחתי קטגוריה חדשה של גלידות שלגונים וקרטיבים, בה ריכזתי את כל המתכונים בנושא, במיוחד בשבילכם.

אם תסתכלו סביב, קרוב לודאי שתמצאו עץ תותי-עץ גם אצלכם בשכונה. יחד עם זאת, אם יש דיירים שמבינים עניין- הם מקדימים וקוטפים ומחסלים את המלאי של הפרי הנהדר הזה. כבר זמן מה אני מתכוונת לקטוף גם לי ולשלב אותו במאכל, ומרוב כוונות כמעט ופספסתי את העונה. ביום שישי האחרון נתקלתי בסלסילה בשוק האיכרים בתל אביב ולא יכולתי לעמוד בפיתוי.

תות עץ והמון כתמים

להמשך קריאה »

שלגון שמנת חמוצה ודובדבנים

ליצור שלגון חלב בבית. לערבב מספר חומרים ולהקפיא, או במילים אחרות ליצור קסם.

אני שייכת לקבוצת אנשים שבילדותם ניסו להיות חכמים ומילאו כוס בחלב מעורבב עם סוכר, זרקו פנימה כפית והניחו ביראת כבוד במקפיא. זה תמיד היה נראה רעיון פחות טוב אחרי מאבק של דקות ארוכות לחילוץ ה'גלידה' המסכנה, ואפילו פחות טוב לאחר טעימת התוצאה..

כשהתבגרתי, הבנתי ששלגון חלב אמיתי וטעים אי אפשר ליצור בבית, ובצר לי התמכרתי לשלגון 'ימית' או בשמו השני 'גלית' או בשמו השלישי 'קיד וידאו' (או בשמו הרביעי 'טוטי פרוטי'). כשאכלתי גלידה בגביע, תמיד בחרתי את אותו הטעם: גלידת וניל עם דובדבנים אדומים מסוכרים. למראית עין, ויתרתי על הכנה ביתית. אבל אף פעם לא הפסקתי לחלום.

הרבה קייצים עברו מאז, ואהבתי הבלתי מעורערת לשלגון חלבי נותרה בעינה. לכן כשגיליתי היום שהצלחתי לחבר את שתי האהבות שלי למתכון אחד פשוט שטעמו לא נופל מהמקור, הרגשתי ניצחון של ילדה.

להמשך קריאה »

ברד לימון רוויון

אין לי מכונת גלידה.

ישנם כל כך הרבה כלי מטבח אחרים עליהם אני חולמת בלילה ואותם אני לא יכולה להרשות לעצמי (עדיין), ומה לעשות, מכונת גלידה היא לא הראשונה ברשימה.

(למרות שהייתי מאד שמחה לקבל אחת במתנה, והיה לי יום הולדת לפני שלושה שבועות- אם מישהו רושם לעצמו).

יחד עם זאת, כשמזג האוויר מתחמם והחשק למשהו קפוא עולה, ואני שבה ומוצאת את עצמי עוקבת אחרי מתכון, מקפיאה, מקציפה, חוזרת ומקפיאה ושוב מקציפה, רק כדי לגלות ששוב יצרתי גלידת יוגורט טעימה להפליא אבל עם מרקם של קרח- אני די מצטערת שאין לי מכונת גלידה.

להמשך קריאה »

פוסטים ישנים יותר »





שלח לי מייל עם פירסום מתכון חדש