שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, ארוחות מהירות, דל שומן, טבעוני, ירקות, ללא גלוטן, סלטים, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 13 בספטמבר, 2010 9 תגובות »
בואו נדבר לרגע על שעועית ירוקה. מישהו אוהב את הירק הזה חוץ ממני?
מבחינתי ישנם שני סוגים של שעועית ירוקה: האחד- הטרייה, אותה אני אוהבת לאכול אחרי שלוש דקות בישול בלבד כשהיא פריכה וצבעה ירוק עז, והשני, השעועית הירוקה הקפואה -אותה אני מעדיפה לבשל ארוכות כמו סבתא של מיקי- ממש 'להוציא לה את המיץ', ולהנות ממנה בליווי רוטב כשהיא מסמורטטת עם כל הגרעינים בחוץ.
התמונות של הרשומה צולמו לפני למעלה מחודשיים, ואני לא בטוחה שהשעועית הטרייה עדיין בעונה, אבל כל כך חיממתם לי את הלב בתגובות לבשורות הטובות שלנו שלא רציתי להמתין עם המתכון הזה עד לשנה הבאה.
את הסלט הזה הכנתי לפחות שלוש פעמים- ועכשיו כולו שלכם. אל תוותרו על הכרישה המקורמלת*- היא זו שעושה את כל המתכון.
להמשך קריאה »
אף פעם לא הייתי מאלו שמתכננים מראש, להיפך –אני משתייכת לאלו שבונים על הרגע האחרון. לכן, אם חלפה במוחכם המחשבה שהמתכון יועד עבור ראש השנה – הניחו לה לחלוף. ראש השנה מבחינתי הוא רחוק רחוק…
המתכון הזה הגיע אליי לגמרי בטעות. יונינה, מצטרפת חדשה לבלוג, כתבה לי על חיפוש מתכונים מתאימים שאינם מכילים רכיבים שבנה אלרגי אליהם. החלפנו בינינו מספר מיילים ובין היתר סיפרה לי שהיא מכינה עוגיות בטטה. כיוון שהשילוב נראה לי מעניין ומקורי – ביקשתי את המתכון, אך בו זמנית חששתי שהתוצאה תהיה יותר בטעם של שניצל טבעול מתקתק מאשר בטעם של עוגיה.
כמה שטעיתי..
להמשך קריאה »
בכל שבוע מגיעים אליי ירקות טריים. אין לי שליטה על סוג הירקות שיגיעו- הדבר תלוי בעונה, בבשלותם ובסוג שאותו בחרו המגדלים לגדל. ירק חדש ה’נוחת’ על מפתן דלתי מחייב אותי להתעמת עם אחד מפחדיי הכמוסים ביותר: שמשהו שבישלתי לא יצליח. וכך, גם אם מעולם לא הכנתי כרוב ניצנים, שעועית תאילאנדית, או דלעת ערמונים, אין לי ברירה- זה בסל, זה טרי, ולכן אני אכין את זה- ויהי מה.
מניסיון עבר אני יודעת שבמקרים האלה אסור לבזבז זמן. כל השהיה תגרום ליותר חרדה והימנעות והעניין יתנפח למימדים של משהו אימתני, בלתי אפשרי ובלתי מושג כשבסך הכל מדובר בבישול ירק (!) , והפיתרון הוא פשוט לקפוץ למים ולהזכיר לעצמי שכשמנסים לבשל משהו לראשונה והוא מצליח- אין הרגשה טובה מזו..
לא האמנתי שאכין במיה, שבכל פעם שנתקלתי בשמה שקשקתי ועשיתי פרצוף (על לא עוול בכפה), במיה ששמה הרע (כל כך לא הוגן!) הלך לפניה- מבלי שאי פעם נתקלתי בה פנים מול פנים- ומבלי שאנסה לבשל אותה אפילו לא פעם אחת.
החלטתי לנסות את המתכון הראשון שבו נתקלתי, מה גם שכל הרכיבים היו בהישג ידי. התכנון היה לחלוק את התבשיל עם בעלי היקר- אבל אני חייבת לציין שלא הייתה לו הזדמנות.
במיה, אהובתי, איפה היית כל השנים?
להמשך קריאה »
היום הוא יום חג. לא רק בגלל שבועות המתקרב- אלא כיוון שסוף סוף סיימתי לערוך את הרשומה על הלחם הכי טעים שאכלתי עד כה – והמתכון כולו שלכם.
את המתכון הזה רציתי לחלוק איתכם לפני יובלות – עוד כשהתקיים מפגש החברים שהחמצתי, וכל יום שעבר בו לא עשיתי זאת חשתי החמצה שהמתכון יושב לו לבד בחושך- ואף אחד לא מכין אותו חוץ ממני.
אומר לפני כן בגילוי לב שאם מישהו היה מספר על על מתכון הלחם ‘הכי טעים’ שלו ומגלה שהרכיב הסודי בו הוא סובין שיבולת שועל, אותה נסורת שאמורה להיות בריאה בשבילנו- הייתי בוודאי אומרת: “כן.. זה נשמע נחמד.. יש לך אולי מתכונים אחרים, פחות מוזרים?”
יחד אם זאת, אני מפצירה בכם להניח את המוזרות בצד ולא להירתע כי בסך הכל מדובר במתכון לחם פשוט, אפילו ללא לישה (!) שבסך הכל משתמש ברכיב שאפשר לקנות היום בכל סופר.
אז למה להכין דווקא את הלחם הזה כשיש מאות מתכוני לחם אחרים פחות משונים?
יופי ששאלתם, שתי סיבות עיקריות- הטעם והמרקם. הטעם עשיר עם רמז לתיבול בצלי ומליחות מדוייקת, והמרקם שמתקבל הוא הכלאה בין לחוח לפוקאצ’ה- מעולה להטבעה ברטבים עשירים, צזיקי ושאר גבינות- וכלל לא רע בפני עצמו.
צילמתי (כמעט) את כל שלבי הכנה כדי להמחיש, לשכנע ולהדגים ובעיקר להראות לכם שאפשרי להגיע מזה:
לזה:
להמשך קריאה »
