שייך לנושא אפוי זה שפוי, ארוחת הצהריים שלי היום, דגנים, טבעוני, כדאי להשקיע, ללא תוספת סוכר, מופחת שומן, עשיר חלבון, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 17 באוגוסט, 2009 12 תגובות »
פלאפל אפוי בפיתה, עם ירקות והמון טחינה. מדובר במנה שהייתי מוכנה לאכול כל יום.
רוצים גם? הנה כמה המלצות:
שייך לנושא דל מלח, טבעוני, כדאי להשקיע, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, מנות ראשונות, נשנושים, עד הביס האחרון, עשיר חלבון, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 6 ביוני, 2009 25 תגובות »
אקדים ואומר שאלו לא בדיוק קציצות פלאפל, אלא קציצות מש אפויות. מש, אחת הקטניות החביבות עליי, לא מקבלת התיחסות נאותה בבלוג, דבר שיתוקן מיד.
מדובר בקציצה רכה מצופה מעטה קשיח וטעם עז של לימון, עם קראנצ'יות המתקבלת מהשום והאגוזים, מעט בכל ביס.
שתי ההמלצות בסוף הפוסט 
שייך לנושא ארוחות מהירות, ארוחת הצהריים שלי היום, דגנים מלאים, טבעוני, ירקות, ללא תוספת סוכר, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 7 במרץ, 2009 5 תגובות »
כל יום וארוחת הצהריים שלו.
יש ארוחות מושקעות יותר ולצערי בעיקר מושקעות פחות. בלוח הזמנים הצפוף ביותר של כולנו, ארוחת צהריים מסודרת ומזינה היא לפעמים מותרות, ויש ימים בהם אנו מוצאים את עצמינו (גם אני) מסתפקים בפשרה פחות משביעה או אוכלים ארוחת צהריים כל כך מאוחרת שהיא הופכת לארוחת ערב..
לכן אני מתחילה מסורת חדשה בבישולוג: פרסום ארוחת הצהריים שלי בכל זמן בו אוכל לעשות זאת, על מנת להמחיש את האופצייות עדיפות. מניע נוסף הוא להזכיר לעצמי לתכנן את ארוחותי מראש, לכל הרוחות!
אשתדל להציג ארוחות מהירות ללא ויתור על איזון הרכיבים ותחושת השובע. בשונה משאר המתכונים בבלוג, בקטגורייה הזו המידות אינן מדוייקות אלא רק מוערכות, כיוון שאלו פחות מתכונים ויותר רעיונות.
אז לכל אלו שבדיוק עמדו לצאת להפסקת צהריים – בתיאבון!
יערה
שייך לנושא בכל זאת, דיאטנית, דגנים מלאים, קטניות בתאריך 7 בינואר, 2009 3 תגובות »
כשהתותחים רועמים המוזות שלי שותקות במיוחד. קפצתי רק כדי לשאול מה שלומכם, ולחלוק טיפ קטן שלי כיצד למלא את הבטן בארוחה חמה, מזינה ומנחמת בימים טרופים אלו.
מאד קל להפריח המלצה כמו "רצוי להרבות באכילת דגנים מלאים וקטניות..", אך הלכה למעשה לא תמיד זה פשוט כל כך. רובינו (גם אני 
) נעים בין שני קצוות: אוכלים דיאטה ענייה בדגנים מלאים וקטניות בדרך כלל, ואחת ל- (שבוע, שבועיים, חודש.. הקיפו את התשובה המתאימה לכם) מבשלים מרק/תבשיל עמוס בקטניות, או לחלופין מחליטים שעוברים לאורז מלא, מכינים (ואוכלים) סיר ענקי ממנו.
מעבר חד כזה אינו מועיל לגוף שלנו ולרוב משיג את התוצאה ההפוכה: הגוף מתקשה לעכל, תרתי משמע, את השינוי, והתגובה שלו מביאה אותנו לחזור במהירות לתפריט המוכר וחסר תופעות הלוואי שאנו אוהבים.
קטניות, כמו גם דגנים מלאים, עשירות בסיבים, לכן כדאי להכניסן לתפריט בהדרגה. אחת האפשרויות היא לבשל שני סירים, האחד של דגן מלא (לדוגמא אורז מלא, כוסמת, קינואה, חיטה, או גריסים) ואחד של קטניות (לדוגמא שעועית על שלל גווניה, מש, חומוס, עדשים, או אפונה), לחלק למנות מדודות והגיוניות ולהקפיא.
בפעם הבאה שמכינים מרק, תבשיל או תוספת, ניתן להשליך פנימה את תכולת אחת השקיות או שתיהן ובכך להגיע לנוסחא המנצחת: להעשיר מבלי להעמיס.
תודה רבה על התגובות לפוסט הקודם וסוף שבוע שקט לכולם.
