לחם בצל שטוח

היום הוא יום חג. לא רק בגלל שבועות המתקרב- אלא כיוון שסוף סוף סיימתי לערוך את הרשומה על הלחם הכי טעים שאכלתי עד כה – והמתכון כולו שלכם.

את המתכון הזה רציתי לחלוק איתכם לפני יובלות – עוד כשהתקיים מפגש החברים שהחמצתי, וכל יום שעבר בו לא עשיתי זאת חשתי החמצה שהמתכון יושב לו לבד בחושך- ואף אחד לא מכין אותו חוץ ממני.

אומר לפני כן בגילוי לב שאם מישהו היה מספר על על מתכון הלחם ‘הכי טעים’ שלו ומגלה שהרכיב הסודי בו הוא סובין שיבולת שועל, אותה נסורת שאמורה להיות בריאה בשבילנו- הייתי בוודאי אומרת: “כן.. זה נשמע נחמד.. יש לך אולי מתכונים אחרים, פחות מוזרים?”

יחד אם זאת, אני מפצירה בכם להניח את המוזרות בצד ולא להירתע כי בסך הכל מדובר במתכון לחם פשוט, אפילו ללא לישה (!) שבסך הכל משתמש ברכיב שאפשר לקנות היום בכל סופר.

אז למה להכין דווקא את הלחם הזה כשיש מאות מתכוני לחם אחרים פחות משונים?

יופי ששאלתם, שתי סיבות עיקריות- הטעם והמרקם. הטעם עשיר עם רמז לתיבול בצלי ומליחות מדוייקת, והמרקם שמתקבל הוא הכלאה בין לחוח לפוקאצ’ה- מעולה להטבעה ברטבים עשירים, צזיקי ושאר גבינות- וכלל לא רע בפני עצמו.

צילמתי (כמעט) את כל שלבי הכנה כדי להמחיש, לשכנע ולהדגים ובעיקר להראות לכם שאפשרי להגיע מזה:

סובין שיבולת שועל ומים- זה נראה רע

לזה:

לחם בצל שטוח

להמשך קריאה »

leeka

‘יערה הלא קשורה’, זה הכינוי שהדבקתי לעצמי היום, בעודי נאבקת בחמסין אך נחושה לפרסם עוד הערב את מתכון המרק הזה. העניין הוא שמרק כל כך מגוחך בפשטותו וכל כך גאוני בטעמו, על ניחוחו הצרפתי, מזכיר לי איפה הייתי בשנה שעברה.

אני מודה לעדנה היקרה, שהסכימה שאחלוק את יצירתה עם רבים: מרק קטיפתי, שמעט חמאה וחלב מעשירים אותו עד מאד, מומלץ כארוחת פינוק למי שאתם אוהבים, ועלותו פחות מ 180 קק”ל לצלחת.

כמובן שעדנה, בהיותה דיאטנית כמעט והתביישה בכך שיש במרק חמאה ולא שמן קנולה, ומיהרה לציין, שחלילה לא אחשוב אחרת – שהוא משביע ומהווה ארוחה בפני עצמו. בתחילה הסתייגתי להתחיל מתכון מרק עם חמאה, אפילו שמדובר ב 30 גרם לסיר שלם (מה לעשות, כזאת אני) אבל נכנעתי- ואני ממליצה שגם אתם תיכנעו- לפחות פעם אחת. (חוץ מזה, כרישה מאד אוהבת חמאה. ולפעמים- גם אני).

להמשך קריאה »

בדרך למוחרקה

לפני שלושה שבועות קניתי סכין חדשה. לא חרב שף ענקית אלא קטנטנה, במקום זו שתמיד נמצאת על השיש, תמיד שימושית- רק שהלהב שלה קהה מעט. העניין עם סכין חדשה הוא שכשוכחים שהיא חדה, מתבלבלים ומפעילים עליה יותר כוח כבישנה- התוצאה לא מאחרת לבוא. שאננה שכמותי, חשבתי שאם לא נחתכתי אף פעם (טפו טפו) מהגליוטינה שלי, אני חסינה. זה היה מעבר לבושה- אני (!) להיחתך מסכין- זה כזה מביך! ועוד מכזו קטנה..

כרוב שחור - kale

להמשך קריאה »

עוגת צימוקים חלבית

אני אוהבת צימוקים. כל כך אוהבת, שבניגוד לתמרים אני לא מוכנה להתפשר על אלו מהסופר (עם הטעם הסבוני והציפוי המבריק- גליצרין? פראפין..? מרכך כביסה..?) כל כך אוהבת שאני מחברת להם שירים בסתר אותם אני מפזמת למיקי בצר לי וכשאני סוף סוף הולכת לחנות התבלינים האהובה עליי וקונה- אני שומרת אותם די בקנאות רק לעצמי.

הפעם רציתי להוסיף אותם למתכון מאפינס שאני מחבבת כבר שנים, מהספר ‘ממטעמי החלב של נירה רוסו’ של מועצת החלב. זה ספר שקיבלנו במתנה מהסופר כשעשינו קניות בחג שבועות אחד (לדעתי זה היה לפני יותר מ 15 שנה) ואני אוהבת אותו מאד, אולי כי הוא אחד הספרים הראשונים בהם השתמשתי במטבח..

מדובר בעוגה (שאפשר להכין כמאפינס, הסבר בהמשך) שלא מצריכה הכנות מוקדמות או שימוש במיקסר, ומה שכיף פה שהבלילה ‘כבדה’ ולכן הצימוקים לא צונחים לתחתית. אל תצפו לעוגה בחושה ועתירת חמאה (לא באמת ציפיתם, נכון? אתם זוכרים באיזה בלוג אתם נמצאים?), אלא למרקם שמזכיר לחמניה עסיסית, לחה ומתוקה.

להמשך קריאה »

Print להדפסה לחץ כאן

« מתכונים חדשים יותר - מתכונים ישנים יותר »





שלח לי מייל עם פירסום מתכון חדש