פעם גרנו בתל אביב. בהתחלה בדרום ואז במרכז – יהודה הלוי פינת חשמונאים, מטר מאבן גבירול. מעבר ללילות בלי שינה בהם למדתי כימיה אורגנית וביוכימיה, ולילות קסומים אחרים בהם רקדתי בהופעות של מיקי, התקופה התל אביבית מקושרת בזכרוני לטל בייגלס. יותר נכון לבייגלה קינמון וצימוקים של טל בייגלס. הנגיסה בבייגלה הטרי הייתה מאזנת אותי בימים טרופים ומשמרת את האשליה שלמרות נהר הכסף שנשפך על השכירות ולא ישוב עוד לעולם ולמרות שבמקרר שלי אין כלום חוץ ממזולה ותבלין לפיצה –זה דווקא לא רע לגור בתל אביב.
היום אנחנו גרים באשקלון, ובהיעדר מאפייה ראויה לשמה (אני אומרת לכם אני עוד אפתח כזאת) החלטתי לשחזר את האהבה שלי לבייגלה הנוסטלגי. בשבועיים האחרונים הכנתי פעמיים לחמניות, ואחרי שמילאתי תבנית נשארתי עם כמות בצק קטנה שכמו קראה לי לשדך אליה קינמון.
הטריק: בצק שמרים מתקתק, קינמון טחון בפנים, יוצרים גלילים, טובלים במים ואז בסוכר. הסוכר נדבק, אוטם את הבצק ויוצר מעטה קראנצ'י ופריך –כולל קרמל בתחתית. הפנים הופך מלחמניה למעין עוגיה קינמונית לחה ונהדרת- ללא תוספת של חמאה, קלוריות וכאבי ראש. מספיק טוב בשבילי.
אז אם נשאר לכם במקרה בצק שמרים, והתנור ממילא חם- אתם במרחק 5 דקות מהפריכות המענגת הזו, שלא אגזים ואומר שהיא מעין סינבון לייט לעצלנים.
להמשך קריאה »
בנושאים ארוחת בוקר, מופחת שומן, עוגות ועוגיות | 7 תגובות »
*הזוכה- בסוף הרשומה*
אם הייתי כותבת עכשיו ספר בישול הייתי בוחרת לפנות לקהל היעד של אימהות לתינוקות וקוראת לו 'בישול בשקט'. כרגע, כל מה שמכוון את חיי הוא שאור תישן וששנתה לא תופרע. רבים הם הדברים שאני לא מעזה לעשות כשאור ישנה ואפילו כעת, בעודי יושבת בממ"ד הסמוך לחדרה, מקלידה בחושך (אין לכם מושג עד לאן הפלורסנט מאיר פה) ושומעת את המוצץ נופל אני חרדה. אני מכרכמת את פניי כמו קרמיט כאשר מיקי טורק את דלת המיקרו-גל או שולף משהו משקית מרשרשת ('אור תקום! בשקט.. בשקט!') ומחניקה אפצ'ים, פלאפונים, ואורחים ללא רחמים.
נכון, אין דבר כזה בישול שקט לחלוטין- אבל במסגרת כל הדברים החדשים שלומדים כשהופכים להורים למדתי לצמצם רעשים. אחד הטריקים הוא לא לבשל. אוכל נא הוא שקט הרבה יותר, ובמקרים רבים בעל ערך תזונתי גבוה יותר.
אז מה מיוחד פה? את הרוטב מכינים בזריזות (על קרש החיתוך – פחות כלים לשטוף), כשהפסטה על האש – והוא מוכן הרבה לפניה. הפסטה החמה 'מבשלת' מעט את הרוטב ומעצימה טעמים. חומרי הגלם טריים ובריאים (הידעתם ששום כדאי לאכול טרי?) ושני בני הזוג בסוף הארוחה הולכים לנשוף על הפנלים ולהבריח נמלים.
להמשך קריאה »
בנושאים ארוחות מהירות, דגים, דגנים, ירקות, ללא בישול, ללא תוספת סוכר | 10 תגובות »
אני אוהבת את משק חביביאן. כבר שנה וחצי שכל שבוע אני מחכה לארגז הירקות (והפירות!- הו האבטיח שהגיע אתמול- אין לי מילים) בכליון עיניים. כפי שסיפרתי כבר כמה פעמים, וכפי שסיפרו יפה ממני –משק חביביאן שוכנים במושב הודיה, הם מגדלים ירקות אורגניים ובקיצור – הם הגיבורים שלי. ועכשיו כשאור אוכלת ירקות ופירות זה הפך להיות תענוג של ממש. בזכותם אפשר להפוך את זה:
לזה:
כיוון שיש לי 18 התחלות של רשומות של מתכונים שלעולם לא אצליח כנראה להעלות לבלוג (אולי כשאור תתגייס)
וכיוון שאתם מחכים כל כך יפה בסבלנות
וכיוון שלא פרסמתי שום מתכון לשבועות (תתביישי לך יערה)
הנה לכם פיצוי. לראשונה בבישולוג מתנה!
סל ירקות אורגני קטנצ'יק. על חשבוני.
כדי לזכות במתנה השאירו תגובה למטה- ואני אגריל את הזוכה מבין התגובות.
אשמח לשמוע בתגובה מה אתם חושבים על ירקות אורגניים?
קונים? לא קונים? כדאי? לא כדאי? אמת? רמאות? מעניין אתכם לטעום? סקרנים? יקר? לא משתלם? שווה כל שקל? לא כלכלי? לא ריאלי? תוכלו להשמיץ ככל שתרצו ועדיין תיכללו בהגרלה –אז תרגישו חופשי לכתוב מה שבא לכם- כי אני באמת מעוניינת לדעת.
ההגרלה עד ה 30/6/11- אני אודיע על הזוכה ברשומה הבאה.
אני לא מעודכנת בקו החלוקה של המשק- אך מי שאינו גר באיזור החלוקה לא יוכל להנות מהמתנה לצערי. אולי בעתיד תהיינה מתנות אחרות…
בהצלחה לכולם!
עדכון: ההגרלה הסתיימה ויש לנו זוכה- פירוט פה.
ועוד אחת עדכנית של אור כי אני פשוט חייבת, כדי שתבינו על מה אני שוקדת ועומלת כשאני לא בסביבה (שימו לב לארגז הירקות ברקע):
(זו אינה פרסומת, משק חביביאן לא נותנים לי אחוזים ועל כל הסלים שלי אני משלמת בעצמי. פשוט מתנה ממני אליכם מכל ה ♥ – יערה)
בנושאים כללי | 67 תגובות »
מצאתי את העוגיה המושלמת.
אין בה חמאה.
אין בה מרגרינה.
אין בה שמן.
היא בטעם של ממרח נוטלה, איכותי כזה- שמכינים בבית.
אין בה חמאה.
להמשך קריאה »
בנושאים עד הביס האחרון | 17 תגובות »
