עוגת צימוקים חלבית

אני אוהבת צימוקים. כל כך אוהבת, שבניגוד לתמרים אני לא מוכנה להתפשר על אלו מהסופר (עם הטעם הסבוני והציפוי המבריק- גליצרין? פראפין..? מרכך כביסה..?) כל כך אוהבת שאני מחברת להם שירים בסתר אותם אני מפזמת למיקי בצר לי וכשאני סוף סוף הולכת לחנות התבלינים האהובה עליי וקונה- אני שומרת אותם די בקנאות רק לעצמי.

הפעם רציתי להוסיף אותם למתכון מאפינס שאני מחבבת כבר שנים, מהספר ‘ממטעמי החלב של נירה רוסו’ של מועצת החלב. זה ספר שקיבלנו במתנה מהסופר כשעשינו קניות בחג שבועות אחד (לדעתי זה היה לפני יותר מ 15 שנה) ואני אוהבת אותו מאד, אולי כי הוא אחד הספרים הראשונים בהם השתמשתי במטבח..

מדובר בעוגה (שאפשר להכין כמאפינס, הסבר בהמשך) שלא מצריכה הכנות מוקדמות או שימוש במיקסר, ומה שכיף פה שהבלילה ‘כבדה’ ולכן הצימוקים לא צונחים לתחתית. אל תצפו לעוגה בחושה ועתירת חמאה (לא באמת ציפיתם, נכון? אתם זוכרים באיזה בלוג אתם נמצאים?), אלא למרקם שמזכיר לחמניה עסיסית, לחה ומתוקה.

להמשך קריאה »

הגיע הזמן

סל גדול

ביום שלישי שעבר הייתי בדרכי מעבודה א’ לעצירה קצרה בבית לפני יציאה לעבודה ב’ כשהתקשר המשלוחן לברר בדיוק איפה אנחנו גרים. הבנתי שהירקות הגיעו. והתרגשתי. אולי זה נשמע קצת מוגזם להתרגש מירקות, אבל אני, את הירקות שלי, לוקחת מאד ברצינות. וכן, יש מי שחולם על בית מפואר או זכיה בלוטו – אבל אני חולמת על ירקות טעימים.

מהיום בו גיליתי שיש משק אורגני במרחק נסיעה קצרה מהבית שלנו, בו קוטפים את הירקות השכם בבוקר והם מגיעים אלינו בצהריים- לא הצלחתי להתרכז בשום דבר אחר פרט לציפיה לטעום אותם, אחד אחד- וכמובן, לרוץ לספר.

להמשך קריאה »

אל תסתכל בקנקן

מזהים את הפירות בתמונה?

רמז: כולכם מכירים את הפרי.

להמשך קריאה »





שלח לי מייל עם פירסום מתכון חדש