הפוסט הזה מוקדש לBigJack שהפריך לחלוטין את מיתוס אני-לא-יכולה-להכין-סלמון-בבית ובזכותו אני מכינה ואוכלת יותר דגים מאי פעם.
תודה לך!
איך הכנתי ארוחת צהריים תוך פחות משעה (פלוס הצצה לחיי נישואים) :
חיממתי תנור ל 200 מעלות.
הוצאתי מהמקפיא נתח של פילה סלמון (אם אני זוכרת נכון במשקל 800 גרם) והנחתי בתוך קערה ענקית של מים פושרים.
הכנתי לבן הזוג קפה.
קילפתי 2 בטטות קטנות.
שטפתי את הבטטות, 2 חצילים קטנטנים ו 2 עגבניות ופרסתי לפרוסות דקות.
שטפתי 2 קישואים ופרסתי לפרוסות עבות (~ 2 ס"מ).
להמשך קריאה »
לא הייתי מתנגדת לעץ מנגו בחצר. למען האמת לא הייתי מתנגדת לחצר. בינתיים אני מסתפקת בעץ המנגו המפואר בחצר של שגב אחי, שלמרות שנראה שצולם כתפאורה לסדרה הזו, הוא ממוקם בגאווה במרכז הארץ. המנגו בחצר של שגב עדיין לא בשל, ובעוד כחודש מהיום, כשייפול מהעץ – לא יהיה דבר טעים ממנו.
בשווקים, לעומת זאת, המנגו מככב, והיום אני משתפת במתכון לצ'טני (מטבל מתוק חריף) מנגו, שבבסיסו שלושה רכיבים בלבד (מנגו, חומץ וסוכר). את התבלינים ניתן להוסיף לפי הטעם וההעדפה האישית, הוא יכול להיות עז טעמים או "סולידי", הכל תלוי בכם.
מתאים לליווי מאכלי אורז, מאכלי עוף ובשר, או סתם למריחה על קרקר.
להמשך קריאה »
איך אפשר לבשל עם פחות שמן? פשוט למדוד. אם לא אמדוד- לעולם לא אוכל להעריך כמה שמן נכנס לי לסיר, ואחר כך לבטן.. אני לא אוהבת אורז נוטף שמן, אבל בהחלט אוהבת אורז! הרבה יאמרו שהשמן הוא זה ש"נותן את הטעם" לתבשיל, ואני אומרת – שייתן, אבל מעט 
מצרפת את המתכון ה – מנצח שלי לאורז בסמטי. אהוב על כולם, ילדים ומבוגרים כאחד; מעולה לאירוח, או סתם לשמח את הנפש בסוף יום עבודה – ומכיל כפית אחת של שמן (!!).
אורך רשימת המרכיבים עומד ביחס הפוך לטעם המתכון: מינימום השקעה- מקסימום טעם..
ולסיום מוסיפה שיר פרי עטה (מקלדתה) של אחותי- שניסחה בדיוק את מחשבותיי על המתכון:
להכין ארוחה – לא פשוט כמובן
ולא קל להשקיע בכל דבר קטן
הפעם לא טרחתי ולא חשבתי להתאמץ
ויצא לי אורז בסמטי מֳ פ וֹ צֳ ץ
אורז בסמטי עם קצת תבלינים,
פרגיות ופיטריות בשביל הקישוטים
בסוף זה יזלל אין בזה ספק-
איזה כיף בדקות -ארוחה לתקתק!
מאת לורינוש
להמשך קריאה »
שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, דגנים מלאים, טבעוני, ירקות, כדאי להשקיע, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, סלטים, עשיר חלבון, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 27 בינואר, 2008 3 תגובות »
הרבה זמן בא לי להכין אורז אדום.
אני עוברת לידו בסוּפֱּר, מרימה את האריזה, בוחנת ומביטה, ותמיד מחזירה למקום.. היד נמשכת כמו מעצמה לאורז הבסמטי הלבן ומוכר..
איכשהו אורז אדום נראה לי משונה מדי, אקזוטי מדי, אדום מדי.. חוץ מזה, תמיד אפשר להכין אורז אדום בבית עם אורז לבן והרבה הרבה רסק עגבניות .. 
הרתיעה שלי, כמו תמיד הוכרעה על ידי הסקרנות: חשבתי על השילוב המרהיב של ניגוד הצבעים בין האורז האדום לפולי סויה ירוקים, לדוגמא, בשילוב עם גזרים כתומים, קליפת לימון מגוררת ושום.. מממ.. כל האהבות שלי בסיר אחד..
מה גם שאורז בשילוב עם פולי סויה מהווים יחד חלבון מלא, כך שהרווחתי ארוחה מזינה (גם לצמחונים) וצבעונית. מה שנותר לגלות הוא הטעם של האדום האדום הזה…
להמשך קריאה »
