בישולוג – בישול עם הגיון

היו כמה אפיזודות בחיי בהן הייתי בדרכים רוב הזמן, בתחבורה ציבורית, תמיד עייפה. היו החודשים בהם עברנו לתל אביב והמשכתי לעבוד בקרית גת, והייתה השנה בה עבדתי בתל אביב, גרנו באשקלון, למדתי בתל השומר והסטאז' שלי היה בכלל בבאר שבע. כל מה שאני זוכרת מהימים ההם הוא את עצמי, נשענת על המושב ומחפשת תנוחה להירדם בה. ישנתי בכל דקה פנויה. לפעמים הייתי פוקחת עיניים ברכבת ושואלת את עצמי איפה אני – האם אני בדרך לעבודה? האם אני בדרך הבייתה..?

בתקופות האלו כפתור הסנוז (snooze button – הכפתור שמאפשר להמשיך לישון עוד כמה דקות) בשעון המעורר היה חברי הטוב ביותר. כל בוקר השעון המעורר היה מצלצל, וכל בוקר בזריזות אצבעות – שלא הייתה מביישת שולף מהמערב הפרוע- הייתי פורקת אותו מצלצולו תוך 4 שניות ומכוונת אותו לעוד 10 דקות. ועוד 10 דקות. ועוד. 10. דקות.

מיקי, שדאג שמא לא אתעורר היה מתהפך על הצד ושואל:

"את לא צריכה לקום?"

ואני, לגמרי מתוך שינה, בעיניים עצומות מלמלתי את פרטי האופציה החלופית שעלתה במוחי באותו רגע:

"..אני אקום עוד 10 דקות.. במקום הרכבת של 6:20 אני אקח קו 5 של 6:50 שמגיע לתחנה ב 7:00, משם מונית שירות קו 16 לצומת, אחצה את הכביש, ארד במנהרה ואתפוס אוטובוס ישיר של 7:35."

ואז הייתי מאבדת את ההכרה עד לצלצול הנוסף של המכשיר.

אם הייתם שואלים אותי על כך לילה קודם לא היה לי מושג על מה אתם מדברים. אבל בוקר אחר בוקר, עם הישמע צלצול השעון- העייפות התהומית שבי גרמה למוח שלי לייצר תכנית אחרת – כל תכנית-שתאפשר לי ולו כמה דקות נוספות של חסד.

כבר כמה חודשים שאני "גונבת" לי עוד דקות שינה, בדיוק כמו פעם. למרות שבשנים האחרונות די התמקמתי, ושעות העבודה שלי הפכו שפויות (תודה לאל) יש בי משהו עייף (מישהו אמר אוטוטו חודש תשיעי?) שזקוק לעשר (או שלושים) הדקות הנוספות של הבוקר.

כשאני סוף סוף מתעוררת, דווקא בא לי להתנפל על ארוחת בוקר מושחתת, ואם גם לכם מתחשק אני לא אאשים אתכם- רק אבקש שתביאו לי גם..

יחד עם זאת, כיוון שבבישול עם היגיון מדובר, (וגם, כיווןן שבין היתר אני מקווה ללדת תינוקת ולא סופגניה) המתכון של היום יהיה של ארוחת בוקר מזינה ושפוייה יותר.

להמשך קריאה »

והרי התחזית: הטמפרטורות ככל הנראה תהיינה רגילות לעונה, והממטרים יהיו, קרוב לוודאי, קצרים מאד. אבל הלב.. הלב נכסף לחורף, והסגריר מזמין פינוקים אפויים.

שידוך טעים במיוחד בין תרד, שום ובזיליקום מצא את דרכו לפשטידה הזו. הכנתה מהירה, ניחוחה נישא למרחוק, והיא מפארת כל ארוחה סתווית.

להמשך קריאה »

קחו שיבולת שועל (קוואקר), פירות טריים ואגוזים או גרעינים, טרטרו את כולם במחבת עם סוכר חום וטיפונת שמן; את כל הכבודה החמימה שפכו על קערית יוגורט קריר ומה שמתקבל הוא מוזלי גן עדן..

רעיון פשוט  לארוחת בוקר סופר – מזינה הגוזל בדיוק חמש דקות מזמנכם.

הספירה מתחילה ע כ ש י ו.

להמשך קריאה »

רציתי לקחת הפסקה (קצרה) מהמתוק ובכל זאת להכין פנקייק. חשבתי להפחית את כמות הסוכר, לשלב שום ובזיליקום בבלילה ולגרר מעט פרמזן על הפנקייק המוכנים. יצאתי להרפתקה, וניסיתי לדמיין את הטעם..

הטעם הפתיע גם אותי:

איזון מושלם בין מלוח למתוק, ניחוח פיצה ומרקם עוגתי.. פנקייק אוורירי וקליל שאין ספק שאכין שוב ושוב ושוב..

רעיון נהדר לארוחת בוקר זוגית מפנקת (עם פנקייק שהוא ספק עוגה, ספק גן עדן), ארוחה שתיתן לכם את הרגשת בית המלון, אצלכם בסלון

למרות שהמתכון כולל הפרדת ביצים ולמרות שהמטבח מלוכלך – הבטן כה מאושרת, ולא ב"נזק" גדול כל כך..

להמשך קריאה »