ישנם רגעים בחיים שמתחשק לאכול משהו שומני ופריך, ואם מדובר במאכל עם ’טעם של פעם’- מה טוב. מאז שהתחיל להתקרר, הרגעים הללו נעשים תכופים יותר ויותר.
שילוב של בצק, מלית תפוחי אדמה ורוטב פטריות לנצח יזכיר לי את המנה הראשונה האלמותית בבר מצוות (תמיד ניסיתי להיות מנומסת ולאכול את הבורקס עם סכין ומזלג, רק כדי לגלות שחתיכה ממנו התעופפה היישר לתוך הגביע של האדם בשולחן שלצידי).
עקב פרץ נוסטלגי עמוק מכפי שאוכל להבינו, התחשק לי לאחרונה להכין את הגירסא שלי לפסטלים המטוגנים ולרוטב הפטריות המשומרות (שאהבתי כל כך!). יצרתי רוטב עמוס בצל ופטריות טריות, ופסטלים אפויים ושחומים. מה אומר לכם, הטעם עולה על כל דמיון ובמקרה הזה השדרוג ניצח את הנוסטלגיה.
אני יודעת שאין כאן יותר מדי סיבים תזונתיים, ויטמין C או ברזל. אני יודעת שמדובר בפחמימה בתוך פחמימה. תסלחו לי אבל במקרה הזה, לא איכפת לי.
להמשך קריאה »
אם אתם קוראים ותיקים של הבישולוג, ודאי שמתם לב שאני אוהבת להכין דברים מאפס. כל פעם שאני טועמת משהו טעים ממקור תעשייתי מעובד, המחשבה הראשונה שעולה לי היא: "איך אפשר להכין את זה בבית?" או יותר נכון, "איך אוכל להכין את זה טוב יותר?"
למה בעצם להכין בעצמכם אם יש מן המוכן? אולי זאת סטייה פרטית שלי אבל אני דוגלת מאד בשיטת "עשה זאת בעצמך": אופה לחמים בבית, (אם הייתי יכולה הייתי עושה זאת יום יום), מכינה קינוחים ועוגיות (לאחרונה יותר מהרגיל..) רוקחת ריבות וממרחים (אני מניחה שהבנתם את הכוונה)..
כלל: ברגע שמזון עובר עיבוד- הערך התזונתי הולך לאיבוד.
לכן, מזון שמכינים לבד, מהחומרים הגולמיים ביותר, ללא התערבות תעשייתית עדיף, מכיוון שאפשר לשלוט על איכות חומרי הגלם, על כמויות הסוכר והמלח, להימנע מחומרים משמרים ושאר מזיקים וזה גם ממש כיף ליצור בבית תוצר שלא יבייש מותג תעשייתי – לא בצורה, לא במראה ולא בטעם.
היום מצרפת מתכון נוסף ומשודרג של אבקת מרק ביתית. המתכון הקודם שהיה ברשותי עדיין מצויין, אך שונה במרקם ובטעם. בתור אוהבת תבלינים, אף פעם לא מתנגדת לעוד צנצנת נוספת לאוסף – ומהי למעשה, אבקת מרק אם לא בראש ובראשונה תערובת תבלינים עם מעט מלח וחומר מסמיך?
להמשך קריאה »
שייך לנושא אפוי זה שפוי, דגנים מלאים, טבעוני, ירקות, כדאי להשקיע, מופחת שומן, מנות ראשונות, עשיר חלבון, עשיר סיבים, צמחוני, קטניות בתאריך 2 באוגוסט, 2008 19 תגובות »
יותר קשה לאכול גרגירי חומוס בקיץ. אין ספק שמלאכת ההשריה, השטיפה והבישול לא מושכות כל כך כשהטמפרטורות בחוץ עולות ומזג האוויר מוגדר כמהביל.
אני לא יודעת אם יש קשר, אבל יותר קשה לשבוע בקיץ. מבשלים פחות, אוכלים כמויות קטנות- ושעה אחרי הארוחה- שוב רעבים. החומוס (לדעתי הוא נסיך הקטניות, אם לא המלך) עשיר בסיבים תזונתיים וחלבונים שתורמים לתחושת שובע, ויחד עם דגנים (אורז, פסטה, קוסקוס או לחלופין לחם ומוצריו) מהווה ארוחה מאוזנת ומשביעה.
אני משרה כמות גדולה של גרגירי חומוס, מבשלת (גם בקיץ!) ומקפיאה בשקיות קטנות לעת הצורך. למקצרי תהליכים אפשר להשתמש בחומוס מבושל קפוא.
רק לא לוותר עליו.
לא מזמן באמצע טיול לא רחוק מהבית, הגעתי לשדה חומוס רחב ( 
) ונזכרתי בכמה מתכונים שפרסמתי שעושים לחומוס כבוד:
פלאפל אפוי
ממרח (סלט) חומוס ביתי דל שומן
מרק קטניות – בנוסח מרק "חרירה"
היום אני מצרפת מתכון לסמבוסק חומוס אפוי, בהשראת הסמבוסק האלמותי של אמא שלי. בגרסא שלי אפוי ולא מטוגן, ועם תוספת קמח מלא בבצק.
פריכים, טעימים ומשביעים. חמישה כאלה עם סלט ירקות בצד- ואתם מסודרים לצהריים.
להמשך קריאה »
נדמה שאם אומר את המילים "אבקת מרק" ו"טבעית" באותו המשפט, יווצר כזה פרדוקס שהעולם יעמוד מלכת. אבקת מרק טבעית. הנה אמרתי את זה שוב. ועוד מופחתת מלח. כזו שאפשר להכין בבית בקלות ובחמש דקות. ללא חומרים משמרים, שמנים צמחיים וסוכרים.
המבחר העצום של אבקות המרק מציף את השוק וממלא מדפים בסופרמרקט. לאבקת המרק התעשייתית יש מקום של כבוד על המדף ליד (או במקום) שאר התבלינים במטבח הפרטי של כולנו.
בניגוד לאבקות המרק העתירות מלחים, סוכרים, שמנים צמחיים מצד אחד, ודלות מאד בתבלינים מצד שני, האבקה המוצעת כאן מופחתת מלח ועשירה בתבלינים.
כפי שניתן לראות בתמונה, צבעה ירוק, וזאת עקב התבלינים ה"ירוקים" שבה. ניתן בהחלט לגוון ולהוסיף לתערובת הפרטית שלכם כל תבלין שאתם אוהבים, להפחית בשמיר או פטרוזיליה, ולהוסיף כורכום על מנת לקבל את הצבע הצהבהב-כתום שכולנו מכירים.
להמשך קריאה »
