
ישנם רגעים בחיים שמתחשק לאכול משהו שומני ופריך, ואם מדובר במאכל עם ’טעם של פעם’- מה טוב. מאז שהתחיל להתקרר, הרגעים הללו נעשים תכופים יותר ויותר.
שילוב של בצק, מלית תפוחי אדמה ורוטב פטריות לנצח יזכיר לי את המנה הראשונה האלמותית בבר מצוות (תמיד ניסיתי להיות מנומסת ולאכול את הבורקס עם סכין ומזלג, רק כדי לגלות שחתיכה ממנו התעופפה היישר לתוך הגביע של האדם בשולחן שלצידי).
עקב פרץ נוסטלגי עמוק מכפי שאוכל להבינו, התחשק לי לאחרונה להכין את הגירסא שלי לפסטלים המטוגנים ולרוטב הפטריות המשומרות (שאהבתי כל כך!). יצרתי רוטב עמוס בצל ופטריות טריות, ופסטלים אפויים ושחומים. מה אומר לכם, הטעם עולה על כל דמיון ובמקרה הזה השדרוג ניצח את הנוסטלגיה.
אני יודעת שאין כאן יותר מדי סיבים תזונתיים, ויטמין C או ברזל. אני יודעת שמדובר בפחמימה בתוך פחמימה. תסלחו לי אבל במקרה הזה, לא איכפת לי.

להמשך קריאה »

זה נראה כי לעולם לא אצליח לסיים את כל שאריות הדגנים שיש לי במקרר ובמזווה עד לערב ליל הסדר.
רשימת מלאי לא מלאה של הדגנים שיש ברשותי נכון לרגע זה: קמח תירס, אורז בסמטי, אורז אדום, סובין שיבולת שועל, פסטות למיניהן, קוואקר, גרעיני תירס, גריסים, כוסמת, קוסקוס מלא וחיטה
היום אני חולקת מתכון לניצול בורגול (אחד הדגנים האהובים עליי) – חצילים קטנטנים ממולאים בורגול ובשר הודו ברוטב סמיך ומתובל..
עשירים בברזל וסיבים תזונתיים, ומחממים כל בטן..
לפחות את שאריות הבורגול סיימנו!
להמשך קריאה »

למרות אהבתי הבלתי מעורערת לאורז- הספיקה לי טעימה אחת להבין שאין לו מקום במג'דרה, וכדאי להחליפו בבורגול, (חיטה מיובשת וגרוסה עבה או גס) שמתאים למג'דרה בדיוק (ותודה לסנא שפקחה את עיניי
). המרכיב הקריטי במתכון הוא בכלל בצל, הררי בצל קצוץ דק, שמטגנים עד להשחמה.
אמנם ההכנה כרוכה בשימוש בשני סירים וקערה אחת (מי מתנדב לשטוף כלים?) אבל הטעם.. הו הטעם!
להמשך קריאה »

אין כמו ירקות כתומים כשמתחשק מרק חורפי ומהביל, והקור לא תורם לחשק לבשל.
קולפים, חותכים לקוביות ומבשלים במים, מערבלים ערבול קצרצר בבלנדר מקל, כעבור פחות מחצי שעה נהנים מצלחת מרק כתומה ומנחמת…
אני אוהבת את המרק כפי שהוא – ללא תיבול בכלל. כמה פשוט- ככה טעים!
אפשר להוסיף מעט סוכר חום או פלפל חריף, קינמון ואגוז מוסקט, או עלי רוזמרין טרי. הכל לפי ההעדפה והטעם האישי.
להמשך קריאה »