בכל שבוע מגיעים אליי ירקות טריים. אין לי שליטה על סוג הירקות שיגיעו- הדבר תלוי בעונה, בבשלותם ובסוג שאותו בחרו המגדלים לגדל. ירק חדש ה’נוחת’ על מפתן דלתי מחייב אותי להתעמת עם אחד מפחדיי הכמוסים ביותר: שמשהו שבישלתי לא יצליח. וכך, גם אם מעולם לא הכנתי כרוב ניצנים, שעועית תאילאנדית, או דלעת ערמונים, אין לי ברירה- זה בסל, זה טרי, ולכן אני אכין את זה- ויהי מה.
מניסיון עבר אני יודעת שבמקרים האלה אסור לבזבז זמן. כל השהיה תגרום ליותר חרדה והימנעות והעניין יתנפח למימדים של משהו אימתני, בלתי אפשרי ובלתי מושג כשבסך הכל מדובר בבישול ירק (!) , והפיתרון הוא פשוט לקפוץ למים ולהזכיר לעצמי שכשמנסים לבשל משהו לראשונה והוא מצליח- אין הרגשה טובה מזו..
לא האמנתי שאכין במיה, שבכל פעם שנתקלתי בשמה שקשקתי ועשיתי פרצוף (על לא עוול בכפה), במיה ששמה הרע (כל כך לא הוגן!) הלך לפניה- מבלי שאי פעם נתקלתי בה פנים מול פנים- ומבלי שאנסה לבשל אותה אפילו לא פעם אחת.
החלטתי לנסות את המתכון הראשון שבו נתקלתי, מה גם שכל הרכיבים היו בהישג ידי. התכנון היה לחלוק את התבשיל עם בעלי היקר- אבל אני חייבת לציין שלא הייתה לו הזדמנות.
במיה, אהובתי, איפה היית כל השנים?
להמשך קריאה »
שוב פספסנו את ט”ו באב. כשכל הארץ חוגגת, החנויות מנפנפות במרכולתן ורשתות הפארם זועקות במבצעיהן המקושטים בלבבות – אני מתכנסת פנימה ומהרהרת.. על כך שפעם הספיק פרח אחד להביע אהבה, וכל המסחריות הזו מוציאה את התוכן מהרעיון ומותירה רק אריזה מצועצעת.
מה גם שאנחנו לא חוגגים כשמחליטים בשבילינו (ע”ע לוח השנה, או רשתות להלבשה תחתונה), אלא מתי שמתחשק לנו, או כשיש מאורע המצדיק חגיגה.
ואם כבר לחגוג, למה לא בארוחה רומנטית מעשה ידינו?
אם מתחשק לכם להכין ארוחה זוגית, אני שמחה לשתף אתכם בגירסת הרטטוי שלי, אותה הכנתי וצילמתי בסוויטת ירח הדבש שלנו בפרובאנס. (וזה המקום להגיד שאני מעוניינת לחזור לשם, כמה שיותר מהר).
להמשך קריאה »
כל יום וארוחת הצהריים שלו.
יש ארוחות מושקעות יותר ולצערי בעיקר מושקעות פחות. בלוח הזמנים הצפוף ביותר של כולנו, ארוחת צהריים מסודרת ומזינה היא לפעמים מותרות, ויש ימים בהם אנו מוצאים את עצמינו (גם אני) מסתפקים בפשרה פחות משביעה או אוכלים ארוחת צהריים כל כך מאוחרת שהיא הופכת לארוחת ערב..
לכן אני מתחילה מסורת חדשה בבישולוג: פרסום ארוחת הצהריים שלי בכל זמן בו אוכל לעשות זאת, על מנת להמחיש את האופצייות עדיפות. מניע נוסף הוא להזכיר לעצמי לתכנן את ארוחותי מראש, לכל הרוחות!
אשתדל להציג ארוחות מהירות ללא ויתור על איזון הרכיבים ותחושת השובע. בשונה משאר המתכונים בבלוג, בקטגורייה הזו המידות אינן מדוייקות אלא רק מוערכות, כיוון שאלו פחות מתכונים ויותר רעיונות.
אז לכל אלו שבדיוק עמדו לצאת להפסקת צהריים – בתיאבון!
יערה
להמשך קריאה »
לפעמים גם אני חולמת על "חיים קלים". בסופו של שבוע מטורף ולחוץ, כזה שיוצאים בו מוקדם בבוקר ושבים מאוחר בלילה כל שמתחשק לי לעשות במטבח הוא לחמם משהו מספר דקות שניות ולאכול.
המתכון המוצג בגאווה היום, הוא פרי מטבחה של פרנסין בנעמי, חברה טובה, ובשלנית מהבטן שכל מתכון היוצא מפיה (והיא זוכרת את כולם בעל פה!) מתחיל במשפט "זה ממש פשוט.."
ואכן, המרמומה (רוטב עגבניות ופלפלים טוניסאי) של פרנסין פשוטה מאין כמוה: רק לקצוץ בזריזות פלפלים, עגבניות ושום, ולתת לאש הכיריים לעשות את עבודתה.
הבונוס הוא, מלבד קלות ההכנה והטעם המשובח הוא שניתן להקפיא את הרוטב בקופסאות פלסטיק קטנות לעת הצורך. המרמומה מפשירה יחסית מהר בטמפרטורת החדר, וניתן להוסיף אותה כך, חצי קפואה לסיר עם בצל מטוגן, כדי ליצור בן רגע רוטב לפסטה (ניסיתי בסוף יום ארוך מאד ויצא מצויין).
כמו כן, המרמומה מהווה בסיס עשיר לשקשוקה וטעימה במיוחד ליד קוסקוס של שישי בצהריים.
להכין כשיש זמן, ולהנות כשאין כח. ותודה לפרנסין על המתכון והרעיון!
להמשך קריאה »
