שייך לנושא ארוחה בסיר אחד, בשר, דגנים, ירקות, כדאי להשקיע, מרקים, עשיר ברזל, עשיר חלבון, עשיר סיבים בתאריך 4 בינואר, 2010 24 תגובות »
מרק מהביל עם טעמי בצל וכרישה מובהקים, בו שוחים להם כדורוני בשר עגלגלים. לא מדובר בקציצות לכן אין צורך לטגן (מה שאומר מבחינתי פחות שמן ופחות כאב ראש), ונוכחות הסולת מקנה הרגשה של מרק קובה.
בית, חמימות וחורף – הכל בצלחת אחת. כמו שאני אוהבת.
שייך לנושא בשר, דל פחמימות, כדאי להשקיע, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, מופחת שומן, עשיר ברזל, עשיר חלבון בתאריך 7 במאי, 2009 7 תגובות »
אתם כאן! בכל זאת צלחתם את פוסט השוקולד האחרון והחזקתם מעמד.. טוב שבאתם, כי זכיתם במתנה: מתכון קלי קלות להכנת רוסטביף.
כשאני אומרת רוסטביף אני מדברת על אותו נתח הבקר שמגולגל בתבלינים, נצלה בתנור בשלמותו ונפרס לפרוסות דקיקות ומלאות טעם, שברגע שנכנס לכריך מקפיץ באופן אוטומטי את הטעם (וגם את המחיר).
אותו הרוסטביף אליו אנו ממתינים ללא בושה במלון ובאירועים עם צלחת בידינו, כדי לזכות בפרוסה דקיקה מידיו של שף חמור סבר עם סכין משונן (וכולם חוזרים לעוד מנה).
אותו הרוסטביף – רק יותר טעים. (אה, ושכחתי לציין שהוא 5% שומן!)
שייך לנושא בשר, חגים ואירועים, כדאי להשקיע, ללא גלוטן, ללא תוספת סוכר, עשיר ברזל, עשיר חלבון בתאריך 7 בפברואר, 2009 3 תגובות »
אם אתם מחפשים מתכון חגיגי, כזה שמכינים פעם בשנה ומתגעגעים אליו כל השנה, אז בבקשה. התענגתי ממנו אצל ההורים של בן זוגי (וזה המקום להודות לאדית אלון, האישה והאגדה, ששמחה לתרום את המתכון) והטעם עוד נשאר לי על השפתיים.
כבד עוף עשיר בכולסטרול, וברוב המקרים לא הייתי ממליצה לאכול ממנו לעיתים תכופות. מצד שני, הוא עשיר מאז בברזל, ואם אוכלים ממנו בכמות מוגבלת ניתן בהחלט להנות ממנו מדי פעם ללא רגשי אשם. מצד שלישי, יחד עם הרוטב המתקתק זו מנה נהדרת, שסביר להניח שתכינו יותר מפעם אחת..
ריכזתי מספר מתכונים נוספים לט"ו בשבט:
ט"ו בשבט שמח לכולם!
יערה
שייך לנושא דגנים, כדאי להשקיע, ללא בישול, מתוקים, נשנושים, עוגות ועוגיות, עשיר ברזל, עשיר חלבון, עשיר סיבים, עשיר סידן, צמחוני בתאריך 26 ביולי, 2008 19 תגובות »
אני אוהבת לאכול ממרח חלבה ביתי.
הטעם בפירוש גורם לי אושר.
אם עוברת תקופה ארוכה בה אני לא אוכלת ממרח חלבה אני נעשית עצבנית ומרגישה שמשהו חסר.
למען האמת אם אני נתקלת בשני הרכיבים שלו (טחינה מלאה ודבש) – אני פשוט חייבת באותו הרגע להכין ממרח ולאכול כפית גדושה ממנו, לפחות.
אבל היי, אני לא מכורה. אני יכולה להפסיק מתי שאני רוצה.
זה המקום בו יכולתי להפליג בסיפורים על מילוי הוופלים התעשייתי וכמה לא כדאי לאכול אותו.
אך לשם שינוי בחרתי לספר על הקלות שבה ניתן להכין וופלים ביתיים בכל מילוי שרק תרצו (חברתי היקרה דינה חשבה על מילוי ריבה!), לשחק עם הכמויות של המלית ביחס לוופל עצמו ולהשמיט את כל המייצבים/ מתחלבים/ שומן צמחי מוקשה (אויש, שוב אני מתחילה) ולחתוך אותם בכל צורה מועדפת (אני אוהבת את הצורה הקלאסית הזאת).
עלי וופל נמכרים כיום בכל סופר, ומכילים כמות מזערית של שומן (כ6%). אפשר ואפילו כדאי להכין מהם וופלים ביתיים, לרתום את הילדים בבית למלאכת המילוי והחיתוך, ועל הדרך להקנות את הערך העליון של "מה שמכינים בבית כמעט תמיד עדיף על מה שקונים בחוץ".
